ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
מסכת מנחות · נשמט ממס' חולין דף קה ע"א
אמר שמואל אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא דאילו אבא הוה סייר נכסיה תרי זימני ביומא ואנא לא סיירנא אלא חדא זימנא, שמואל לטעמי' דאמר שמואל מאן דסייר נכסי' כל יומא משכח איסתרא – בהקדמה לסה"ק אמרי יוסף (דפוס מ' סיגעט שנת עת"ר) פי' בשם אביו הגאוה"ק מ' יוסף מאיר זצ"ל אבדק"ק ספינקא יע"א בדרך מוסר דאיתא בזוה"ק ובסה"ק דהאדם צריך להיות ממארי דחושבנא בכל לילה לחשוב עם נפשו ולפשפש במעשיו אם לא הכעיס בהם את הבורא ית"ש, ואם הי' הכל לש"ש בלי שום פניות אחרות ח"ו, ואיתא בספרים הקדושים דהמדות של האדם נקראים נכסים, וז"ש שמואל, אבא הוה סייר נכסיה תרי זימני ביומא (דהיינו מעת לעת) ר"ל שהי' מתבודד ומפשפש במעשיו ב"פ במעל"ע פ"א ביום ופ"א בלילה, ואנא לא סיירנא אלא חדא זימנא, ביומא. רק פ"א במעל"ע הי' מפשפש במעשיו לחשוב חשבון נפשו עם האלקים ית"ש, שמואל לטעמי' דאמר שמואל מאן דסייר נכסיה כל יומא משכח איסתרא, דהיינו שמוצא בעצמו דברים הנסתרים ממנו, דמתחלה הי' מתדמה לו שהוא ישר הולך, והכל לש"ש, אבל כשמתבודד בינו לבין קונו ושוקל את מעשיו בפלס האמתי, יראה כי אין עבודתו בשלימות עדיין, ויש במעשיו נגד רצון הבורא ית"ש ועי"ז יקבל עליו לתקן את מעשיו בלתי לה' לבדו ע"כ נשמט ממס' זבחים דף ק"א ע"ב מרים מי הסגירה א"ת משה זר היה א"ת אהרן קרוב היה ואין קרוב רואה את הנגעים וכו' ומקשין העולם דהא משה נמי קרוב היה כמו אהרן. וראיתי בס' ישמח משה להגאון מהר"מ טייטעלבוים זצ"ל בפ' תזריע שכתב ליישב בדרך נאה דבל"ז דמשה זר היה לא היה יכול לומר דמשה קרוב הי' ואין קרוב רואה את הנגעים, דהא נפקא לן מהיקש ריבים לנגעים כמ"ש התוס' שם וכדאיתא בסנהדרין דף ל"ד ע"ב. ומקשו שם א"כ מה ריבים בג' אף נגעים בג' ומשני דכתיב והובא אל אהרן הכהן או אל אחר מבניו הכהנים ע"כ. וא"כ קשה דעדיפא הו"ל להקשות אי מה נגעים בכהן אף ריבים בכהן. ובפרט דפשטא דקרא דעל פיהם יהי' כל ריב וכל נגע הכי משמע. וצ"ל דלזה יש ג"כ קרא מפורש דהא כתיב אצל ריבים ונשאו אתך (במאמר יתרו למשה) ודרשינן שם בסנהדרין דף ל"ו ע"ב בדומים לך והא משה זר היה ועפי"ז יתבאר ודו"ק עכ"ל הטהור: