אור ברסלב

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

מסכת חולין · ס:

מט.

רבי שמעון בן פזי רמי כתיב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן, אמרה ירח לפני הקב"ה רבש"ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד א"ל לכי ומעטי את עצמך וכו' – בס' תורה תמימה פ' בראשית הביא בשם בעלי התוס' על התורה שתמהו על עיקר קושי' הגמרא מסתירת הלשונות, דמאי קשה ליה דהא אפשר **(העתק מס' ישמח משה פרשת כראשית. בחולין כ"ז ע"ב דרש עובר גלילאה בהמה שנבראת מן היבשה הכשרה בשני סימנים, דגים שנבראו מן המים, הכשרן בולא כלום, עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן אחד, אמר רב שמואל קפוטקאה תדע (שמן הרקק נבראו) שהרי עופות יש להם קשקשים ברגליהם כדגים. ועוד שאלו כתוב אחד אומר ויאמר אלקים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ אלמא ממיא איברו, וכתוב ויצר ה' אלקים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים אלמא מארעא איברו, אמר לא מן הרקק נבראו וכו' – ותוס' ד"ה תדע שהרי יש להם קשקשת, כתבו, תימה מה צריך ראיה על זה דקרא כתיב בהדיא ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף. ותירוצם דחוק ולע"ד נראה לישב בדרך פשוט מאוד. דהא לכאורה ק' דאין כאן התחלת קושיא על סתירת הפסוקים, די"ל דהא:

והא איתא, ומה רבו מעשיך ה' דכמה אלפי מיני עופות יש בעולם ויתכן להיות שהרבה מיני עופות נבראו מן:)** לומר דהכוונה דבכלל שניהם גדולים רק האחד קטן מחבירו יעו"ש, וע"ז כתב די"ל דהדיוק מדויק מאוד, דבכ"מ דכתיב המספר שני במקום שגם בסתמא היינו תופסים שנים, אמ"ש בעלמא מיעוט רבים שנים. בא להורות על השתוות כלה השנים, וכה דרשינן ביומא ס"ב ב' על הפ' שתי צפרים (פ' מצורע) שני שעירי עזים (פ' אחרי) מה ת"ל שתי, שני, ללמד שיהיו שוים במראה ובקומה וכו', ובקידושין ס"ח ב' דרשו כי תהיינה לאיש שתי נשים שתהיינה שוות מעם אחד, ובתו"כ פ' אמור לחם תנופה שתים, שתהיינה שוות, והרבה כהנה, וא"כ איך קשה גם כאן מה ת"ל שני, ע"כ מורה ששניהם שוין, וא"כ איך כתיב אח"כ המאור הגדול והמאור הקטן. ומפרש שבאמת מתחלה נבראו שניהם גדולים ואח"כ נתמעט אחד ודו"ק עכ"ל – והנה ברש"י בחומש פ' בראשית כתב:

המאורות הגדולים שוים נבראו ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה א"א לשני מלכים וכו' ואם כדברי הרב תורה תמימה דהא דשוים נבראו ילפינן מדכתיב שני המאורות הגדולים, היה לו לרש"י לציין "שני המאורות הגדולים" ולא סתם המאורות הגדולים כי מזה לא נלמד דהיו שניהם שוים ורק מדכתיב שני כנ"ל אנו למדין זאת, ועכ"ח צ"ל דרש"י סובר כדעת הגור אריה ז"ל שם שהביא ג"כ קושיא זאת של בעלי התוס' עה"ת בשם יש מקשים, וכתב, דקושי' הגמ' היא מפני שהכתוב משמע שנבראו כאחד כדכתיב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים ומאחר שאין זה כזה, וזה מאור הגדול וזה מאור הקטון, איך יהיו נבראים כאחד, כי לעולם היו הנבראים שהם משונים זה מזה, נבראים בזמנים מחולפים, ואיך יהיה מאור גדול ומאור קטן נברא כאחד, וזה הפירוש אמיתי עכ"ל עיי"ש:

אמרה לפניו רבש"ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעט את עצמי – עיין בס' אוהל יעקב עה"ת להמגיד מדובנא ז"ל פ' בראשית בפסיק ויעש אלקים את שני המאורות וגו' ותמצא ביאיר נכון על מאמר הלבנה בזה:

א"ל זיל קרו ליקרו צדיקי בשמיך יעקב קטן דוד הקטן שמואל הקטן ובמדרש הגבא ברש"י פ' בראשית ואת הכוכבים ע"י שמיעט את הלבנה הרבה צבאיה להפיס דעתה – ובילקוט אליעזר ערך קרן קיימת אות כ"א הביא מאחיו הרה"ג מ' יעקב שלום סופר ז"ל בשם רבו החת"ס ז"ל, כי הנה באמת הכוכבים עומדים ג"כ ביום רק ע"י אור השמש בגבורתו לא ניכר זוהר הכוכבים, ואך עי שהלבנה מיעטה את עצמה ניכר ג"כ אור הכוכבים וכן דרך צדיקים אם שיש בכח שכלם לילך בגדולות ובנפלאות אמנם הם ממעטים עצמם ומצמצמים שכלם כפי השגת התלמידים ועי"כ כ ניכר ג"כ אור הכוכבים דהיינו התלמידים וא"כ זה הכוונה ליקרו צדיקי בשמיך דוד הקטן שמואל הקטן ודפח"ח:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה