אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק ג מסכת זבחים › קיח.

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

מסכת זבחים · קיח.

קטז.

אבל אתה אוכל בכל מקום אשר אתה רואה. כתב הגאון בעל "עיון יעקב" ז"ל:

משמע דליכא מאן דפליג על האי סתמא דמתניתין דקדשים קלים ומעשר שני נאכלין בשילה בכל הרואה, וכן הוא בפ"ק דמגילה דף ט' סוף ע"ב. וצ"ע דברש"י בחומש פרשת ראה פירש רש"י לשכנו תדרשו זה משכן שילה וכו' מעשרותיכם מעשר בהמה ומעשר שני לאכול לפנים מן החומה, ובאמת בשילה נאכל בכל הרואה וצ"ע עכ"ל – והוא באמת קושיא כברזל על פירש"י ז"ל, ויותר תימה ששום מפורש לא נתעורר ע"ז הקושיא, ואמנם המעיין בילקוט פ' ראה רמז תתפ"א יראה שהביא בשם הספרי דבכל מקום דכתיב לפני ה' אלקיכם היינו במחיצה יעוש"ה, וכאן נמי דבתר דכתיב לשכנו תדרשו ובאת שמה והבאתם שמה וגו' כתיב ואכלתם שם לפני ה' אלקיכם, היינו נמי במחיצה, וע"כ הרמב"ן עה"ת בהביאו פירש"י הנ"ל שינה ולא כתב "לאכול לפנים מן החומה" כמ"ש ברש"י, אלא כתב לאכול לפנים מן המחיצה וכן סיים שם הרמב"ן בזה"ל, והנה כל הנזכרים בכאן חייבים במחיצה וכו' עיי"ש, וכ"כ עוד שם בפסוק לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום, כי במדבר אכלו השלמים אחרי זריקה והקטרה בכל מקום שהיו רוצים כי לא נתן בהם הכתוב מחיצה, על כן צוה בכאן כי אחרי המנוחה והנחלה לא יעשו כן אבל יבואו בחובה למקום ידוע ומיוחד נבחר מהשם ויביאו שם הזבחים והמעשרות והבכורות ויאכלוה שם במחיצה לפני השם עכ"ל הרמב"ן ז"ל, והנה המנוחה היינו שילה כפירש"י ז"ל בחומש שם אל המנוחה זו שילה ואל הנחלה זו ירושלים, א"כ הזהיר הכתוב בפירוש שגם בשילה יאכלו הזבחים והמעשרות והבכורות (שהם כולם קדשים קלים) במחיצה לפני השם, וא"כ עכ"ח צ"ל אחת משתים. או דהספרי פליג על סתמא דמתניתין וס"ל שגם בשילה לא היו ק"ק ומע"ש נאכלין בכל הרואה אלא לפנים מן המחיצה ונקיט רש"י בחומש כדעת הספרי שהוא נוטה יותר אל הפשט כדרכו בקודש בכל מקום כמ"ש המזרחי בכמ"ק וכידוע, או דאפי' לפי סתם משנה דבשילה היו נאכלין בכל הרואה משם את שילה, מ"מ הי' אסור להם לאכול במקום שאינו מוקף מחיצה כמו שהיו עושין במדבר, אלא גם בשילה היו צריכי' לעשות במקום אכילת ק"ק ומע"ש מחיצה גבוה י' ורחב ד' שהוא המחיצה לכל דבר דבעינן מחיצה, כי ע"ז הזהיר הכתוב לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום שאני אוכלים השלמים בלא שום מחיצה, אבל אחרי המנוחה והנחלה אנו מצווים לאכול הזבחים והמעשרות והבכורות במחיצה לפני השם, ומ"ש רש"י ז"ל לפנים מן החומה הוא ט"ס וצ"ל לפנים מן המחיצה וכמ"ש הרמב"ן ז"ל כנלע"ד נכון לפי חומר הנושא בעזה"י:

קי"ט מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים כו' דברי ר' יהודה, ר"ש אומר מנוחה זו ירושלים נחלה זו שילה כו' תנא דבי ר' ישמעאל זו וזו שילה, ר' שמעון בן יוחי אומר זו וזו ירושלים. וכן עוד בעמוד ב' תנא דבי ר' ישמעאל כר"ש בן יוחי דאמר זו וזו ירושלים. כתב הגאון האמתי ר' ישעי' פיק זצ"ל בחידושי הש"ס וז"ל:

לפי דקיי"ל דסתם ר' שמעון בכל משנה וברייתא היינו ר' שמעון בן יוחאי וכ"כ רש"י ריש שבועות במשנה ב' ע"ב, יהי' סתירה גדולה אליבא דר' שמעון דהכא. וצ"ל דתרי תנאי הכא אליבא דר"ש. והך ברייתא דתנא דבי ר' ישמעאל פליג אברייתא דלעיל עכ"ל הטהור:

בעזרת האל מקבץ נדחים. תם ונשלם מסכת זבחים.

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה