אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק ג מסכת זבחים › קטז.

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

מסכת זבחים · קטז.

קטו:

וישמע יתרו כו' מה שמועה שמע ובא ונתגייר ר' יהושיע אומר מלחמת עמלק שמע ר' אלעזר המודעי אומר מתן תורה שמע כו' רבי אליעזר (בגליון הש"ס איתא נ"א ר"א בן יעקב) אומר קרי"ס שמע כו' – בילקוט ר"פ יתרו מביא מכילתא ג"כ ר' יהושיע אומר מלחמת עמלק שמע כו' ר' אלעזר המודעי אומר מתן תורה שמע כו' – מבואר מזה דר' אלעזר המודעי סובר יתרו אחר מתן תורה בא, ולכן תמהני מאד על הגאון מהר"ש ז"ל מאמסטרדאם שכ' בבנין אריאל ר"פ יתרו דר' אלעזר המודעי ס"ל יתרו קודם מתן תורה בא וע"ש מ"ש בזה בפלוגתא ר' יהושע ור"א המודעי במכילתא בפירוש "אחר שלוחיה' ע"ש ודבריו הם נגד הגמ' והמכילתא הנ"ל ואולי יש טעות הדפוס בדבריו וצ"ל להיפוך דר"א המודעי ס"ל אחר מ"ת בא ור"י ס"ל קודם מ"ת בא ע"ש ותמצא שכל מאמרו בזה נדפס בטעות ובגוף מאמר הגמ' שלפנינו עיין בתורה תמימה ר"פ יתרו

שכ' וז"ל הלשון ובא ונתגייר בא ליישב הלשון מה שמועה שמע, דקשה הא בפסוק גופיה כתיב מה שמע, את כל אשר עשה אלקים וגו' ועל זה מיישב בלשון ובא ונתגייר כלומר איזה שמועה עוררה אותו להתקרב לה' ולישראל עכ"ל וכל דבריו בזה כתובים כבר בר"א מזרחי ז"ל על רש"י ר"פ יתרו וע"ש גם בפי' הגור אריה ז"ל דברים נעימים על רש"י שכ' ששמע קרי"ס ומלחמת עמלק ע"ש ואכתוב מ"ש בזה גם בס' אפריון עה"ת מהגאון ר' שלמה גאנצפריד ז"ל ר"פ יתרו (ודבר זה חביב בעיני יען שבימי ילדותי אמרתי אני הפירוש הזה מעצמי) לפרש פירש"י מה שמועה שמע ובא קרי"ס ומלחמת עמלק וצ"ע קצת למה המתין עד אחר מלחמת עמלק, וכי קרי"ס לחוד לא היה כדאי שיבא להתגייר אך י"ל כי לכאורה קשה איך קבלו את יתרו להתגייר והרי אמרינן ביבמות דף כ"ד אין מקבלים גרים לימות המשיח כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה, והיינו משום דיש לחוש שמא אין כוונתם לדבק בישראל אלא משום הצלחתם ולא לשם שמים. וא"כ איך קבלו את יתרו בזמן ההוא שהיו ברום הצלחה, אמים י"ל עפי"מ שפירש"י ס"פ כי תצא אשר קרך בדרך ד"א לשון קור וחום צננך והפשירך מרתיחתך שהיו האומות יראים להלחם בכם ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה אעפ"י שנכוה הקרה אותה בפני אחרים עכ"ל ולפי"ז י"ל כי לאחר קרי"ס כיון שנתפרסם גודל הצלחת ישראל בכל העולם כמ"ש שמעו עמים ירגזון וגו' אם היה בא יתרו אפשר כי באמת לא היו מקבלים אותו, אבל אחר מלחמת עמלק שנתקררו מרתיחתן היה מצפה שיקבלו אותו ולכן בא עכדפח"ח – ובילקוט הגרשוני עה"ת פ' יתרו הבאתי בשם ס' תפארת הגרשוני עה"ת מהגאון האמתי על עבודת הגרשוני זצ"ל, שפירש עפ"י הגמ' סנהדרין צ"ט ע"ב אחות לוטן תמנע מאי היא תמנע בת מלכים היא דכתיב אלוף לוטן אלוף תמנע וכל אלוף מלכותא בלא תגא היא בעיא לאיגיורי באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו וכו' נפק מינה עמלק דצערינהו לישראל מ"ט דלא איבעי להו לרחקה פרש"י שהיה להם לגיירה עיי"ש – היוצא לנו מזה דעמלק בא בשביל שריחקו את תמנע ולא גיירוה וז"ש רשיי דשמע קרי"ס ומלחמת עמלק. דעל ששמע קרי"ס רצונו היה לגייר אך הי' מפחד שמא לא יקבלוהו אמנם כשראה מלחמת עמלק, וקשה למה בא אלא מכח שריחקו את תמנע ולא גיירוה, א"כ ממילא יקבלו אותו בוודאי ולכך בא עכ"ד הנחמדים מזהב:

כשנתן הקב"ה תורה לישראל כו' נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע וא"ל מה קול ההמון אשר שמענו כו' א"ל חמדה טובה יש לו להקב"ה בבית גנזיו כו' וביקש ליתנה לבניו שנאמר ה' עוז לעמו יתן (פרש"י התורה היא מעוזם של ישראל) מיד פתחו כולם ואמרו ה' יברך את עמו בשלום בס' תפארת הגרשוני הנ"ל פ' במדבר הביא מדרש רבה שם במדבר סיני למה נתנה תורה במדבר סיני (ולא בארץ ישראל) מפני השבטים כדי שלא יהו מתגרים זו בזו זה אומר בחלקי תנתן התורה וזה אומר בחלקי כו' עכ"ל. וע"ז כתב התפארת הגרשוני בזה"ל:

והנה עי"ז יתורץ הגמ' דבשעת מתן תורה נתכנסו אוה"ע אצל בלעם ואמרו ה' למבול ישב א"ל וישב ה' מלך לעולם ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום ע"כ. וקשה למה מביא סיפא דקרא ה' יברך את עמו בשלום והלא בעוז לעמו יתן סגי. אבל לפי"ז א"ש דקשה ג"כ לאוה"ע הקושיא שמקשה המדרש, אם למתן תורה בא למה במדבר ותירץ בלעם ה' יברך את עמו בשלום כדי שלא יהו השבטים חלוקים זע"ז באמרם זה בחלקי וכו' לכך נתנה במדבר עכ"ל ודפח"ח ש"י, אך בכל הספרים שלנו הגירסא דאוה"ע אמרו סיפא דקרא ה' יברך את עמו בשלום ולא בלעם. ואולי בגמרא של התפארת הגרשוני הי' הגירסא כמ"ש הוא ז"ל דרישא וסיפא דקרא הכל בלעם אמרו וא"ש כנ"ל:

אמנם לפי גירסת הספרים שלנו, מיד פתחו כולם ואמרו ה' יברך את עמו בשלום, נלע"ד בדרך צחות ובזה יובן ג"כ מ"ש "מיד" פתחו וכו' דקשה מה זה מיהרו כ"כ לומר מיד בסיום דברי בלעם (ה' עוז וכו') ה' יברך את עמו בשלום, אך י"ל עפימ"ש רש"י בחומש פ' וישלח בפ' וישקהו, אמר רשב"י הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב (דרך אגב ארשום מה ששמעתי מח"א על הדקדוק שמדקדקי' העולם על מ"ש רשב"י הלכה היא כו' מאי נ"מ מזה שעשו שונא ליעקב לענין הלכה, ואמר דשפיר נ"מ לענין הלכה דקיי"ל בכ"מ בהלכות שבת, עכו"ם אדעתא דנפשי' קעביד ולא בשביל ישראל, ולכאורה מנ"ל זה דילמא עושה בשביל ישראל אבל לפי הידוע שעשו שונא ליעקב א"כ שפיר קיי"ל הלכה דעכו"ם אדעתא דנפשי' קעביד ולא בשביל הישראל וז"ש רשב"י הלכה היא וכו' ודפח"ח), והנה בע"ז דף ה' איתא ר' יוסי אומר לא קבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהם שנא' אני אמרתי אלקים אתם וחבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפולו עיי"ש, גם הנה מבואר בתוה"ק בפ' בחקותי שבזכות התורה הקב"ה מברך את ישראל בשלום כמ"ש אם בחקותי תלכו ופרש"י שתהיו עמלים בתורה וכו' ונתתי שלום בארץ וכו', והנה אוה"ע הם שונאים לישראל כמ"ש התנא רשב"י הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב ולכן כאשר שמעו מפי בלעם שאמר ה' עוז לעמו יתן שם פחדו פחד כי יאמר ה' יברך את עמו בחיים עד העולם כדעת התנא ר' יוסי הנ"ל שאמר לא קבלו ישראל את התורה אלא כדי שלח יהא מלאך המות שולט בהם, לכך מיהרו ופתחו כולם ואמרו מיד, כי די בזה שה' יברך את עמו בשלום, וז"ש "מיד" פתחו כולם ואמרו כי סגי שבזכות התורה ה' יברך את עמו בשלום לבד, אבל לא בחיים עד העולם וק"ל:

(ומה שפחדו אוה"ע כ"כ מברכת בלעם היינו לפי שהי' מוחזק אצלם דברכתו מתקיימת וכמ"ש לו בלק כי ידעתי את אשר תברך מבורך לכן פחדו פן יאמר בלעם ה' יברך את עמו בחיי עולם, ולכך מיהרו ואמרו תיכף ומיד, ה' יברך את עמו בשלום אבל לא בחיי עולם כנ"ל):

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה