ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
מסכת הוריות · יא:
אין מושחין מלך בן מלך ואם תאמר מפני מה נמשח שלמה מפני מחלקותו של אדוני' ואת יהואש מפני עתלי' ואת יהואחז מפני יהויקים שהי' גדול ממנו שתי שנים – כתב המהרש"א ז"ל, וק"ק לפי"ז דלא הל"ל את שלמה מפני אדוני' ושאר אחיו שהיו גדולים ממנו וכו' וי"ל דהתם מפורש ביה שהיה ע"פ נתן הנביא ולא היה להם לחוש לגדול אי לאו משום מחלוקת של אדוני' וק"ל עכ"ל – ועיין במהר"ם שיק על תרי"ג מצות מצוה ק"ט אות ד' מ"ש בזה – ותמהני מאד שלא ראה דברי מהרש"א הנ"ל:
ומנלן דכי איכא מחלוקת בעי משיחה כו' א"ר פפא אמר קרא הוא ובניו בקרב ישראל בזמן ששלום בישראל קרינא ביה הוא ובניו ואפילו בלא משיחה וכו' תנא אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלקותו של יורם תיפוק ליה דמלך ראשון הוא חסורי מחסרא וה"ק מלכי בית דוד משוחין מלכי ישראל אין משוחין מנ"ל אמר רבא דאמר קרא קום משחהו כי זה הוא זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה – בכסף משנה על הרמב"ם פ"א מה' מלכים הלכה י' כתב בזה"ל אך ק"ל שהרי שאול נמשח אע"פ שלא היה שם מחלוקת וכו' – ופלא גדול בעיני שלא ראה דברי רש"י ז"ל בכריתות דף ה' ע"ב בד"ה י"א מלכי ישראל משבא דוד אבל שאול נמשח עכ"ל וכ"כ שם התוס' בד"ה מלכי ישראל אין מושחין מדוד ואילך דכתיב ביה מיעוט זה טעון משיחה ולא אחר אבל שאול דהוי קידם לכן נמשח עכ"ל וראיתי להרב עיון יעקב בכאן שכתב מלכי ישראל אין מושחין הייני משהתחיל מלכות בית דוד ואילך שהרי שאול נמשח בשמן המשחה וק"ל עכ"ל, משמע מדבריו דחידוש הוא שחידשה תורה דיליה, ובאמת הוא מפורש ברש"י ותוס' כריתות הנ"ל ואיני יודע מה חידש בזה:
אמר מר אף יהוא לא נמשח אלא מפני מחלקותו של יורם, ומפני מחלקותו של יורם. נמעול בשמן המשחה? ל פרש"י דאמרינן לעיל מלכי ישראל כו' – הקשה הרי"ף שעל העין יעקב דלעיל דאמר מפני מה נמשח שלמה מפני מחלקותו של אדוני' נימא נמי וכי מפני מחלקותו כו' נמעול בשמן המשחה והא אמרינן אין מושחין מלך בן מלך, וכתב ע"ז וצריך לחלק בין מלכי בית דוד וכו' וכו' עיי"ש -- ונפלאתי מאד הא כבר הרגיש רש"י ז"ל בכריתות ה' ע"ב בקושיא זאת וכתב בזה"ל ומפני מחלקותו של יורם נמשח כו' דבשלמא מלך בן מלך דבית דוד כי איכא מחלוקת נפקא לן מקראי דהדר למלתיה קמייתא למשיחה אבל מלכי ישראל לא חזו למשיחה כלל עכ"ל ע"ש, א"כ מה לו להרי"ף ז"ל לעשות מזה קושיא ותירוץ בעוד שהדבר מבואר היטב מפורש יוצא מפי רש"י ז"ל:
בתוספת הרא"ש ז"ל שנדפס כאן בגליון הש"ס ווילנא כתב וז"ל:
ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים. ואע"ג דכתיב בקרא אשר יתן ממנו על זר ונכרת ומלך בכלל זר אפשר. דדריש ליה מדכתיב על בשר אדם לא ייסך ודרשי אדם ולא מלך כדדרשינן (מגילה י"א א') בקום עלינו אדם ולא מלך זה המן עכ"ל – ולא אאמין שיצאו דברים אלו מידי הר"ש ז"ל כי הם נגד גמרא מפורשת בכריתות דף ו' סוף ע"ב הסך משמן המשחה למלכים ולכהנים (פרש"י מלכים וכהנים גדולים לאחר שנמשחו) ר"מ מחייב ור' יהוד' פוטר ואמר רב יוסף במאי פליגי ר"מ ור"י גבי מלכים וכהנים ר"מ סבר ואשר יתן ממנו על זר כתיב ומלך וכהן השתא זרים נינהו, ור' יהוד' סבר בעינן עד דאיכא זר מתחלתו ועד סופו ומלך וכהן מעיקרא לאו זרים נינהו (פרש"י דהא נמשחו מתחלה) ע"כ הרי דבין לר"מ לר"י לא דרשינן אדם ולא מלך וצע"ג – ועיין ברש"י בחומש פ' כי תשא ואשר יתן ממנו על זר. שאינו צריך כהונה ומלכות כ"ל, וכתב בס' גור ארי' שם. דאין לפרש ואשר יתן ממנו על זר שאינו כהן גדול דא"כ היאך הותר למשוח המלכים בשמן המשחה שהרי נמשח דוד ושלמה בשמן המשחה אלא פי' ואשר יתן ממנו על זר שאינו כהונה ומלכות, וא"ת מנ"ל לתת על המלכים משמן המשחה, ותירץ הרמב"ן ז"ל מדלא כתיב שמן משחת קודש יהיה זה לאהרן ולבניו לדורותם כאשר אמר בבגדים ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו, ש"מ דמה דכתיב שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם, אינו ר"ל דוקא אהרן הכהן הגדול מבניו יהיה נמשח, אלא אף המלכים יהיו נמשחים ולכך כתיב שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם למשוח בו משיחי ה' שהם המלכים והכהנים הגדולים עד כאן לשונו, ועיין בפנים ברמב"ן עה"ת שם שמסיים, וכתוב מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו בשמן שהוא משחת קידש לי עכ"ל הטהור – שו"ר ברבינו בחיי ז"ל פ' כי תשא שהביא דברי הרמב"ן ז"ל, ואח"כ כתב בזה"ל, וע"כ אמר בכאן על בשר אדם לא ייסך ויש להבין מלשון אדם הדיוט ולא מלך עכ"ל, וזה כד' תוס' הרא"ש ז"ל שהזכרנו אכן כבר כתבתי שהוא נגד הגמ' כריתות הנ"ל, וחוץ לזה קשה עוד דא"כ לרשב"י דס"ל קברי עכו"ם אין מטמאין באוהל מדכתיב אדם כי ימות באוהל ועכו"ם אין קרוים אדם. א"כ נימא נמי קברי מלכי ישראל אין מטמאין באוהל משים דכתיב אדם ולא מלך, וזה לא שמענו מעולם וצע"ג: