אור ברסלב

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

מסכת הוריות · י.

ח.

ת"ר אשר נשיא יחטא יכול גזרה ת"ל אם הכהן המשיח ש יחטא מה להלן לכשיחטא, אף כאן לכשיחטא אמר מר יכול גזרה, גזרה מהיכא תיתי, אמרי אין אשכחן דכתיב ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם בשורה היא להם שנגעים באים עליהם דברי ר"י וכו' לאו אר"י בשורה ה"נ אימא גזרה היא הלכך כתיב אם פי' בס' תורה תמימה פ' ויקרא נראה כוונת הקושיא דסמיך על הדרשה דכאן ע"ב אשר נשיא אמר ריב"ז אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו, וענין האושר, דהעם למדין ממעשה הנשיא דאחרי שהוא מביא קרבן על שגגתו מכש"כ המון העם, וא"כ כיון שהטעם בזה כדי שילמדו המון העם ממנו להביא קרבן על חטאתם, לפי"ז הו"א שמודיע הקב"ה שכן יהיה בהחלט שהנשיא יחטא כדי שיביא קרבן, וכמו דמצינו בפ' מצורע בפסוק ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם דרשו חז"ל בשורה היא להם יעו"ש, וה"נ הודעה היא, ומשני דא"א לומר כן שהרי כתיב אם הכהן המשיח יחטא. ואם היה תכלית חטא כזה בכוונה להורות לבני אדם. א"כ הלא היה צריך בכהן משיח שהוא גדול האומה כדכתיב והכהן הגדול מאחיו לכתוב ג"כ בלשון המורה על חיוב. ומדכתיב בו אם שהוא לשון תנאי, ש"מ שגם הלשון אשר שבכאן ג"כ לשון תנאי הוא וכתב שם עוד:

וע' בזוהר פרשה זו כ"ד א' אשר נשיא יחטא, ודאי יחטא, ע"כ, ולכאורה מפרש היפך דרשת הגמרא יכול גזירה וכו' וע"ש מ"ש בזה – ולפענ"ד לק"מ כי כוונת הזוה"ק ע"ד שכתב בס' כלי יקר פ' ויקרא כי הנשיא המתנשא לכל לראש ונוהג נשיאותו ברמה מתוך רום לבבו וודאי יבא לידי חטא ולכך נאמר אשר נשיא יחטא כי לשון אשר מורה על דבר שוודאי יהיה ואין בו ספק עיי"ש, וכ"כ גם באלשיך ז"ל לשם, אבל בכל זאת הבחירה חפשית ואין הנשיא מוכרח במעשיו שנאמר שהוא גזירה, רק שהטבע מחייב כן בנשיא יותר מבהדיוט וזה כוונת הזוה"ק אשר נשיא יחטא, ודאי יחטא, אבל בכ"ז אינו גזירה וז"ב:

שו"ר בפי' התורה והמצוה על הת"כ להגאון מלבי"ם ז"ל בפ' מצורע אות ע"ה וז"ל:

ונתתי נגע צרעת כו' לשון נתינה רק אם הם לטוב או שהם לתכלית טוב כו' לכן ממ"ש פה על הנגעים לשון נתינה הוציא ר' יהודה שהם לתכלית טוב, לכלא פשע ולהתם חטאת, כמ"ש אני אהיה לו לאב וכו' אשר בהעותו והוכחתיו וכו' ובנגעי בני אדם שהוא בשורה והבטחה כמ"ש בפירושי שם וז"ש הוריות דף יו"ד עמ"ש אשר נשיא יחטא יכיל גזרה, מהיכא תיתי, אמרי אין אשכחן דכתיב ונתתי נגע צרעת ואמר ר"י בשורה, ה"נ אימא גזירה. ר"ל אחר שאמר ר"י שהנגעים בשורה כי אין אדם ניצול מחטא בדרך הטבע ה"נ י"ל שנשיא יחטא גזירה, שהכתוב יאמר שבדרך הטבע בודאי יחטא, כי אין אדם ניצול מחטא עכ"ל – וק"ק לפי פירושו יתעורר קושי' התורה תמימה הנ"ל על הזוהר שפי' אשר נשיא יחטא לפי הס"ד של הגמ' ולא כמסקנא ודו"ק:

וראיתי בש"ס ווילנא נדפס על הגליון תוספות הרא"ש ז"ל, ונראה שהוא לא הי' גורס בגמ' גזרה היכא תיתי, אלא ה"ג ומי כתיב קרא הכי לבשר על הרעה. אין דכתיב ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם בשורה היא להם אלמא אורחא דמלתא דקרא מרמז העתידים אפי' הרעה ואע"ג דלא דמי כולי האי דאותה בשירה טובה היתה כדאמרינן במדרש שהאמוריים הטמינו אוצרותיהם בכותלי בתיהם ובמקום המטמון הביא הקב"ה צרעת כדי שיסתרו הכותלים וימצא המטמון עכ"ל – ועיין עוד בש"ס ווילנא בהגהות מצפה איתן מה שפלפל בדברי הבאר שבע על הגמרא דכאן ומפני האריכות נמנעתי להעתיק דבריו:

(אח"כ מצאתי בס' דברי שאול על אגדות הש"ס שכ' וז"ל אשר נשיא יחטא יכול גזירה מה"ת אין דכתיב ונתתי נגע כו' בשורה היא ה"נ אימא גזירה כו' והוא משולל ביאור וי"ל דהכי מקשה דהיאך אפשר שהיא גזירה דא"כ תבטל הבחירה, לזה אמר כמו בנגעי בתים דהוא מורה ג"כ על החטא. ורק שאינו מוכרח שיחטא, ולא יחטא ולא יהיה נגע, הה"ד בזה ודו"ק עכ"ל הטהור, ועיין עוד מזה בעין יעקב החדש לכאן בד"ה אמר הבונה וכו' ע"ש ויותר אין אתי להאריך בזה):

עוד שם בעובדא דר"ג שאמר לתלמידיו ר' יוחנן בן גודגדא ור' אלעזר חסמא. כמדומין אתם ששררות אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם שנא' (מ"א י"ב) וידברו אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה – כתב בס' דברי שאול הנ"ל, עיין שו"ת תשב"ץ ח"א סי' קמ"ב שמביא מכאן ראיה שמותר לת"ח להנות מן הציבור כמ"ש רש"י ז"ל דר"ג נתן דעתו להושיבם בראש כדי שיהיו מתפרנסים מאותה שררה שיתן להם, דלא כהרמב"ם שאוסר, (א"ה עיין בב"ח לטור יו"ד סי' רמ"ו שכ' דאין שו"ת תשב"ץ בידו וכיוון לדעת התשב"ץ בראיה זו מכאן מדעתי' דנפשיה ע"ש). ולדעתי הטעם הוא באמת בשביל דהוא עבודת ושכר פעולה הוא נוטל וכמו כל שכר פעולה דרשאי ליטול כמו שכר בטלה, וזה שלא רצו מתחלה בשביל שלא רצו ליהנות מכבוד התורה וע"ז חידש להם דעבדות הוא, ומכאן נ"ל ראיה דהרב שקבל עליו להיות בקהלה אחת יכול לחזור בו כדין פועל שהרי כאן קראוהו בשם עבדות ומשמע דהוא עבד להצבור וכמ"ש אם היו תהיה לעבד לעם הזה, וזה לדעתי מה שלא נכתב בקבלת הרב כי אם לג' שנים, שאסור לאדם להשכיר עצמו יותר משלש שנים וכמבואר בחו"מ סי' של"ג כנלפענ"ד, ואף שרוצה להיות בקהלה אחרת מ"מ יכיל לחזור כמו פועל שיכול לחזור ואף בשוכר עצמו לאחר ודו"ק עכ"ל – והנה מ"ש הגאון ז"ל דהרב יכול לחזור בו כדין פועל, עיין בנחלת צבי מהגאון בעל פתחי תשובה ז"ל שנדפס בסוף שו"ע חו"מ הקטנים סוף חלק ב' שכתב בהפלפול השייך לחו"מ סי' רל"ז בשם הגאון בעל כנסת יחזקאל ז"ל שכ' בתשובתו הנדפסת בשו"ת קרית חנה סי' כ"ה שמותר להרב לחזור בו ולהתקבל בקהלה אחרת ואין זה נכנס בגדר מחוסר אמנה מתרי טעמי רבתי וכו' ע"ש, ומבואר מדבריו דאפי' קודם כלות זמנו מתיר הגאון בעל כנ"י ז"ל להתקבל בקהלה אחרת ע"ש, ולדברי הגאון מלבוב ז"ל אין צורך להני תרי טעמי שזכר הגאון בעל כנ"י ז"ל כי בלא"ה יכול הרב לחזור בו כדין פועל וצ"ע לכאורה, ואפשר דמשו"ה כתב הכנ"י הני תרי טעמי כדי שיספיק אפילו היכא שהקהלה עשו הוצאות גדולות עד שהביאו הרב למקומם ובכה"ג הו"א כיון שהרבו בהוצאות אסור להרב לחזר בו ולהתקבל בקהלה אחרת קמ"ל דאפ"ה מותר מהני תרי טעמי שזכר ועדיין צ"ע – ומ"ש הגאון ז"ל עוד דאין להרב להשכיר עצמו יותר משלש שנים, כבר קדמו בזה מרן חת"ס ז"ל בתשובותיו כמבואר בפתחי תשובה חו"מ סי' של"ג ס"ק ו', ועיין בשו"ת שערי צדק להגאון מדעעש ז"ל חיו"ד סי' קס"ח שמשיג על החת"ס ז"ל ומסיק דעכ"פ במקום דליכא מנהג יוכל הרב להשכיר א"ע אפילו על יותר מג' שנים ואפי' אכל ימי חייו עיי"ש ר ובפסק ב"ד בדברי ריבות דעיר גא-- לאנטע הנדפס במונקאטש שנת 1894 למספרם, דחו גאוני בתראי את דברי השערי צדק והסכימו לדברי מרן חתם סופר ז"ל עיין שם באריכות ואי אפשר לי להעתיק כל הדברים כי רבים הם:

והנה מבואר בגמ' דכאן דמ"ש במלכים ב' ט"ו וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית, היינו משום דעד שהי' מלך הי' עבד וכשנצטרע וישב לו בבית אחד לבדו נעשה חפשי מן העבודה שהי' בה בעודו מלך לפיכך נקראת הבית בית החפשית וכ"כ שם הרד"ק וגם המצודת דוד ע"ש, רק בפי' רש"י שם כתוב בבית החפשית. עשה לו בית בבית הקברות כמה דאת אמר במתים חפשי, בירושלמי עכ"ל, וצ"ע למה שבק רש"י ז"ל פי' הגמ' בבלי ותפס פי' הירושלמי:

שלח להם ולא באו כתב הרב עיון יעקב וז"ל:

בשליחות הראשון שהיו בורחים מן הגדולה ונראה שזה מקור דעת הרמב"ם סוף פ"ג מה' סנהדרין שכתב וז"ל כך היה דרך חכמים ראשונים בורחים מלהתמנות ודלא כב"י בחו"מ סי' ח' וכו' עכ"ל, ותמהני שלא ראה שכ"כ שם בעל מגדל עוז וז"ל:

כך היה דרך כו' פי' בתרא דהוריות במעשה דר"ג. עם ר' יהושע שלח להם ולא באו וקרא כתיב והוא נחבא אל הכלים וכו' עכ"ל:

וז"ל בעל עוללות אפרים זצ"ל במאמר שנ"ג על הגמ' דכאן:

ומה שמאנו בתחלה או משום הא דר' זירא בפ"ק דסנהדרין דהוי מיטמר נפשי' מלמסמכי' כי או לרבנות שמקברת את בעלי' והשיב להם ר"ג שלא ינהגו עצמם ברבנות כי אם בשפלות ועבדות וזהו מאמר ר"א לעולם הוי קבל וקיים. או שמאנו ליהנות מכתרה של תורה והשיב להם עבדות אני נותן לכם ומותר לכם ליקח שכר טרחכם. (א"ה לעיל הבאתי כן בשם ס' דברי שאול והנך רואה שכבר קדמו בזה בעל עוללות אפרים זצ"ל). או מצד שהם מקבלים עליהם לישא במשא העם וטרחם ומשאם ל כן הקב"ה מיחל להם עונות ראשונים וז"ש עבדות אני נותן לכם ומצד עבדות זה תזכו לישב בראש כמו שנאמר ברחבעם אם היום הזה תהיה עבד לעם וגו' והיו לך לעבדים וגו' עכ"ל הטהור:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה