ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
לקוטים שונים · (קמז)
וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה' כן עשו ויברך אותם משה ואיתא במדרש מה ברכה ברכם, אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם – וכתב בס' בנין אריאל, ראוי לשום לב אל המדרש הזה מאיזה טעם שואל מה ברכה ברכם הלא כמה וכמה ברכות יש. ועיי"ש מ"ש בזה. ולענ"ד נראה לפרש המדרש בהקדם ב' דקדוקים שהביא. בס' שער בת רבים על הפסוק שלפנינו (א) במ"ש וירא משה וגו' וכי רק משה לבד ראה והרי כל ישראל ראו (ב) מ"ש כן עשו הוא מיותר אחרי אמרו והנה עשו אותה. ועיי"ש מ"ש בזה. והנה כבר הרגיש הר"מ אלשיך ז"ל בדקדוקים אלו, וכתב לפרש הפסוק עפ"י מ"ש לעיל בפ' תרומה על ועשו לי מקדש וגו' שאומרו וכן תעשו, חוזר אל אומרו ושכנתי בתוכם, שאמר ב' דברים (א) ועשו לי מקדש (ב) ושכנתי בתוכם, שיעשו באופן אשכן בתוכם ממש, שיהיו צדיקים ראוים לכך. (וכמאמר חז"ל ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך כל אחד ואחד דהיינו שהם בעצמם יהיו היכל ה' כמאמר היכל ה' המה, אוהל שכן באדם, וכדומה הרבה פסוקים המורים על זה) על (הא') אומר ככל אשר אני מראה אותך ועל (הב') אמר וכן תעשו. וזש"ה וירא משה את כל המלאכה והנה על (הא') עשו כאשר צוה, ועל (הב') שהוא ג"כ ציויו ית' אמר כן עשי, ולא ראה זה כי אם משה לבדו ברוח הקודש אשר אתו, וזהו וירא משה כי הוא לבדו הרואה בשני הדברים, וע"כ ראה שהיו ראויים לברכה עכ"ל הטהור ונמצא לפי"ז ישראל הגיעו אז למדריגה גבוהה וגדולה מאד שעשו וקיימו גם מה שצוה ה' ושכנתי בתוכם דהיינו בתוך כל א' וא' והיו הם בעצמם מרכבה לשכינה כהאבות הקדושים, וא"כ יפה שאל המדרש מה ברכה ברכם, איזה ברכה הי' יכול מרע"ה לברכם עוד אחרי שהגיעו למדריגה עליונה כזאת ולאנשים אשר אלה להם מה חסר להם עוד – וע"ז השיב המדרש שאמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, והוא עפ"י מה דאיתא (בתענית ה' ו') דא"ל ר' יצחק לרב נחמן אמשול לך משל למה"ד לאדם שהי' מהלך במדבר והי' רעב ועיף וצמא ומצא אילן שפירותיו מתוקים וכו' וכשבקש לילך א"ל אילן אילן במה אברכך וכו' אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעים ממך יהיו כמותך, אף אתה במה אברכך אם בתורה הרי יש לך ואם בעושר הרי יש לך ואם בבנים הרי יש לך אלא יהי רצון שיהו כל צאצאי מעיך כמותך – והנה איתא בגמ' (שבת ל"ב ב') רבי אומר בעון נדרים בנים מתים כשהן קטנים שנא' אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ולא תאמר לפני המלאך כי שגגה הוא למה יקצוב האלקים על קולך וחבל את מעשה ידיך, איזה הן מעשה ידיו" של אדם הוי אומר בניו ובנותיו של אדם וזה שאמר להם משה, אעפ"י שאתכם אין צריך לי לברך עוד מאחר שהגעתם למדריגה עליונה כזאת, שהשכינה שורה בתוך כל אחד ואחד מכם, מכל מקום עוד יש לי ברכה אחת שאוכל לברך אתכם בה, והיא יהי רצון שתשרה שכינה "במעשה ידיכם" דהיינו בבניכם, ובבנותיכם ג"כ תשרה שכינה כמו בכם, והוא על דרך שאמר ר' יצחק לר' נחמן יהי רצון שיהו כל צאצאי מעיך כמותך, וא"ש ודו"ק היטב כי נכון הוא בעזהי"ת:
השמטות ולקוטים אלו כתבתי בחפזי וגמרתי בעזהי"ת פק"ק מאראש לודאש יום ב' לסדר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם שנת תפר"ח לפ"ק וחתמתי שמי אנא זעירא שבזעירי, כתותי מכתת שיעורי, גרשון ה"ק שטערן רב דפה והגליל יע"א בעהמ"ח ספרי ילקוט הגרשוני י"ב חלקים.
זה שמי וזה זכרי לדואר דואר: מחיר האחרון של ספר זה 200 לעי ובשאר מדינות 1 דאללאר וחצי. וכל המוסיף מוסיפין לו מן השמים ולמצוה גדולה מאד יחשב לו לעמוד לימין מחבר ספר תלמודי, כי נודע לכל באי עולם השפל הזה, כמה רע ומר גורל מחברי ספרים בהלכה ואגדה, כי לא כמחברים ספרי למודי חול, מחברי ספרי למודי קודש, כי בעוד שהמחברים ספרי חול ימכרו כתבי יד שלהם להמדפיס בעד הון רב, ורבים מהם מתעשרים עושר גדול, מחברי ספרי קודש עטה עט סופר אך עט לפזר ולהוציא מכיסם הון רב בעד ההדפסה, ושום מדפיס בעולם אין קונה כתבי יד שלהם להוציאם לאורה, על כן קשה למחברים כמוני כפלים כיולדה להדפיס איזה ספר, וגם אחרי' שכבר סבלו חבלי לידה וכבר נולד ספרם למז"ט ויצא לאויר העולם, אין קונה דברי תורה כי אם אחד בעיר ושנים במשפחה, וגם אלה נושאים ונותנים הרבה עם מחבר כמוני על דברי המחיר, ואומרים לו:
ספרך אשר כתבת הוא מתוק וטוב לעינים. אך הקשית לשאול עבורו מחיר גדול עצום ורב כזה, ואין איש שם על לב, כמה הוצאות הוציא וכמה טרחות ויגיעות ויסורים סבל המחבר הזה. עד שראה את ספרו יוצא מתחת מכבש הדפוס – לכן כל איש אשר שביב אש דת וניצוץ קטן אחד מחכמת התלמוד עודנה בוער בלבו, חייב לבוא לעזרת מחבר כמוני, שכל מה שטרח לא טרח אלא בשביל לזכות את הרבים בחידושי הלכה ואגדה הקרובים לאמת בס"ד. ולקנות ממני את חיבוריי בכסף מלא. ולא ירע לבבו בתתו לי מחיר הגון, כי בגלל הדבר הזה יברכהו ה' בכל מעשיו ובכל משלח ידיו אכי"ר.