ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
לקוטים שונים · (קמו)
בפ' פקודי אלה פקודי המשכן משכן העדות פירש"י עדות לישראל שויתר להם הקב"ה על מעשה העגל שהרי השרה שכינתו ביניהם כתב בס' מקרי דרדקי אות תתק"נ וז"ל:
יש לדייק מ"ט אמר מעשה העגל ולא חטא העגל, ועוד קשה למאי שאחז"ל אין לך כל פקידה ופקידה שאין בה ג"כ מעון העגל, מזה מוכח שהחטא לא נמחק, ואפשר לומר מאחר דעבירות ע"ז חמורה משאר עבירות עד שגם מחשבת ע"ז מצטרף למעשה משא"כ בשאר עבירות, והנה אחז"ל תפילה אם אין עושה כולה עושה מחצה, ומשה התאמץ בתפלה עבור ישראל עי"כ נמחל להם עתה מעשה העגל, מעשה דייקא ולא גם מחשבת העבירה, ובזה אפשר ליישב קושי התוס' יבמות ע"ב ע"א ד"ה נזופין. שהרי מחל להם הקב"ה ונעשה משכן והשרה שכינתו ביניהם, משום דרק מעשה העגל נמחל להם, אבל מעון מחשבת ע"ז שלא נמחל להם להם, עדיין היו נזופין עכ"ל – ובמחכ"ת צלל במים אדירים והעלה חרס בידו, דהרי קושי' התוס' ביבמות הנ"ל הוא על פירש"י שם שפי' דנזופי הוו ממעשה העגל, וע"ז הקשו התוס' וכן גם בחדושי הרשב"א ז"ל שם שהרי מחל להם הקב"ה וכו' וא"כ איך מתרץ בזה קושי' התוס' דלא נמחל להם רק "מעשה" העגל אבל לא המחשבה, הלא קושי' התוס' עדיין קשה על רש"י שכתב דנזופי הוו "ממעשה" העגל, ופלא דהוא מדייק בלשון רש"י דכאן, ולא דייק בלשון רש"י דיבמות הנ"ל – אמנם לענ"ד יש ליישב קושי' התוס' הנ"ל על רש"י עפמ"ש הר"ע ספורנו ז"ל בפ' כי תשא בפסוק וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם, וביום פקדי שיוסיפו לחטוא כמו במרגלים, ופקדתי עליהם חטאתם זה החטא ולא אוסיף עוד עבור לו וכו' וכן הורה באמרו שם עד אנה ינאצוני העם הזה, כי מאחר ששנו באולתם הם מוחזקים להוסיף לאשמה בה כאמרם ז"ל (יומא פ' יוהכ"פ) כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו כלומר נעשית עליו כהיתר עכ"ל, א"כ ע"י חטא דמרגלים חזר וניעור חטא העגל וע"כ פירש"י נזופי הוו ממעשה העגל וא"ש ודו"ק (והדיוק על פירש"י דכאן למה אמר מעשה העגל ולא חטא העגל, יש ליישב בפשוט דכבר כתבתי בח"ר על אגדות הש"ס דף ז' מדפי הספר דבחטא העגל הי' המחשבה טוב רק המעשה היה רע עיי"ש באריכות, וע"כ נקיט רש"י "מעשה" העגל משו דלא חטאו רק בהמעשה וא"ש):