אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק ג לקוטים שונים › (קמה)

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

לקוטים שונים · (קמה)

(קמד)

ביומא ס"ו ע"ב שאלה אשה חכמה את ר"א ומאחר שמעשה העגל שוין מפני מה אין מיתתן שוה (שהיו בו ג' מיתות. מיתת סייף, מיתת מגפה, מיתת הדרוקן) אמר לה אין חכמה אשה אלא בפלך שנא' וכל אשה חכמת לב בידיה טוו

עכ"ל הגמרא ובעל עיון יעקב ז"ל שם וכן בגאון יעקב שבגליון העין יעקב נדחקו לפרש מאמר זה, ועיין בזה בספר נפש יהונתן מרבינו ר' יהונתן ז"ל מפראג בפ' כי תשא, וגם בס' תורת משה מרבינו בעל חת"ס ז"ל ג"כ בפ' כי תשא ד"ה כשלשת אלפי איש' מ"ש בזה בדרך רחוק קצת, ואולם תלמידו ז"ל בלקוטי חבר בן חיים ח"ב הביא לנו פירוש בדרך קרוב יותר, מרבו הגאון בעל חת"ס ז"ל, כי ר"א הבין דאשה חכמה הזאת בלתי ספק כבר שמעה תירוץ על שאלתה, כדאיתא כאן בגמ' עדים והתראה בסייף. עדים בלא התראה במגפה, לא עדים ולא התראה בהדרוקן (וכן פירש"י בפ' כי תשא בפ' ויזר ע"פ המים וישק את בנ"י עיי"ש) רק עיקר שאלתה היה למה נדונו אותן שבעדים והתראה בסייף, הלא עובד ע"ז הוא בסקילה (ומה שפירש"י כאן שנידונו כמיתת בני נח שכל מיתתן בסייף עיין במהרש"א ח"א מה שהקשה עליו ויותר קשה מה שהקשה בס' תנובת יהודה דא"כ הלך שבעדים בלא התראה הו"ל לדון בסייף. דהא קיימא לן בסנהדרין נ"ז ע"ב דב"נ נידון בע"א בלי התראה, ולא זכר שכבר קדמו בקושיא זו במראה הפנים על ירושלמי סוטה דף ט"ז ע"א עייש"ה) וצריך לומר כפירש"י בפ' כי תשא בפסק ויזר על פני המים וגו' שנדוני בסייף כמשפט אנשי עיר הנדחת אמנם קשה הא בעיהנ"ד בעינן עד שיודחו רובה, ובעגל כיון שהנשים לא חטאו בעגל וכל העול' מחצה זכרים ומחצה נקבות והיינו דקשה לה לאשה חכמה הנ"ל ואמנם מנא ידעינן דנשים לא חטאו בעגל, י"ל מדחזינן שהנשים לא הביאו זהב לכפר על מעשה העגל כי אם הביאו מטוה, ש"מ שלא הוצרכו לכפרה משום שלא חטאו בעגל, וע"ז השוב לה ר"א ידעתי בתי ידעתי מאין באת להקשות, מהמטוה שהביאו הנשים, ע"ז אני אימר לך משם אין ראיה כי י"ל מה שהביאו מטוה הוא משום שאין חכמה לאשה אלא בפלך והמטוה יקר אצל הנשים יותר מן הזהב ע"כ דפח"ח – אך לענ"ד כל זה הוא רק לחדודי, דבאמת ר"א לא רצה להשיב לה משום דסובר דאסור ללמד נשים תורה, וכן איתא בפירוש בירושלמי פ"ג דסוטה (על עובדא זאת ממש) שאמר להורקנוס בנו ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים עייש, (ומובא בסוטה דף כ"א ע"ב בתוס' ד"ה בן עזאי ובמהרש"א שם), וכ"ה גם במדרש במדבר רבה פרשה ט') ע"ש, וזה כוונת ר"א דאין חכמה לאשה אלא בפלך, ואין לה לעסוק אלא בחכמת הטוויה אבל לא בחכמת התורה, וזה פשוט וברור:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה