אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק ג ילקוט הגרשוני מעדני פסח › (לג)

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

ילקוט הגרשוני מעדני פסח · (לג)

(לב)

בירושלמי פסחים ר"פ מקום שנהגו, כתיב שם תזבח את הפסח בערב. אין לי אלא הוא שלוחו מניין ת"ל ובשלת ואכלת, מה ת"ל שם תזבח וגו' אינו בדין שתהא עסוק במלאכתך וקרבנך קרב וכו'. פי' בקה"ע ת"ל ובשלת ואכלת משמע דוקא אבישול ואכילה הוא דקפיד קרא שיהא בעצמו אבל זביחה אפי' ע"י שלוחו נמי כשר -- ובמתא דירושלים על הירושלמי הקשה אמאי לא יליף ירושלמי דמהני ע"י שליח מקרא דושחטו אותו כל קהל עדת ישראל וכי כל הקהל שוחטין כו' מכאן שש"א כמותו כדאמר ריב"ק בקידושין מ"א ע"ב ונראה לענ"ד דהירושלמי אזיל לשיטתו דסובר דאין למדין דבר מן קודם מתן תורה כמ"ש התוס' במועד קטן דף כ' ע"א בד"ה מה חג וכו' בשם הירושלמי עיי"ש, ולכך לא יליף מקרא דושחטו אותו וגו' דנאמר קודם מ"ת ורק מקרא שם תזבח וגו' ת"ל ובשלת ואכלת וא"ש -- ומה שהקשה במתא דירושלים על מה דאמר ירושלמי מה ת"ל שם תזבח וגו' הא י"ל דאתי להורות דמצוה בו יותר מבשלוחו, נלע"ד ג"כ דלק"מ דהא הירושלמי אדאורייתא קאי ומדאוריי' לא אמרינן מצוה בו וכו' רק מדרבנן כמ"ש בשדי חמד בחלק דברי חכמים סי' מ"ג ע"ש וא"ש אמנם לולי פי' קרבן העדה במ"ש הירושלמי ת"ל ובשלת ואכלת. נ"ל פי' אחר בירושלמי דכבר הביא הפנ"י בקידושין בסוגיא דשליחות דשיטת הירושלמי דשחיטת פסח לא צריך כלל.:

שליחות ע"ש. ע"כ י"ל דכוונת הירושלמי כן הוא, כתיב שם תזבח וכו' שלוחו מניין, כלומר מנלן דהאי תזבח לאו דוקא בעצמו, ת"ל ובשלת, וזה פשיטא דכשר אפילו ע"י אחר, ואע"ג דמשמעות ובשלת היינו שיצלה הפסח בעצמו אפ"ה כשר ע"י אחר, א"כ ה"נ תזבח לאו דוקא בעצמו דצלי' ושחיטה שניהם שוים דבתרווייהו לא צריך שליחות ודו"ק:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה