אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק ג ילקוט הגרשוני מעדני פסח › (כ)

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

ילקוט הגרשוני מעדני פסח · (כ)

(יט)

בחולין י"א א' מנה"מ דא"ר זיל בתר רובא כו' מר ברי' דרבינא אמר אתיא משבירת עצם בפסח דא"ר ועצם לא תשברו בו וניחוש שמא ניקב קרום של מוח אלא לאו משום דאזלי' בת"ר וסתם גמרא שם דחי להא ילפותא ואמר ממאי דילמא דמנח גומרתא עלי' וקלי' לי' ובדיק לי' דתני' השורף בעצמות אין בו משום שבירת עצם ע"כ -- מבואר מזה דסתם גמרא דהיינו רב אשי כמ"ש תוס' בחולין ב' ע"ב ד"ה אנא וכו' ע"ש, ס"ל דע"י גומרתא אין שום איסור התורה דאם הי' בו איזה איסור מה"ת לא הי' יכול לדחות דברי מר ברי' דרבינא דלמא דמנח גומרתא עלי' וכו' והוא פשוט -- ומעתה דעת לנבון נקל להבין פלוגתא דרבא ורב אשי בזבחים צ"ז ב' דרבא מתרץ הקושי' בברייתא דיקדש ניתי עשה ולידחי ל"ת משום דאין עדל"ת שבמקדש שנאמר ועצם ל"ת בו כו' אחד עצם שי"ב מוח כו' אמאי ניתי עשה ולידחי לית אלא אין עדל"ת שבמקדש, ורב אשו אמר יקדש עשה הוא ואין עשה דוחה ל"ת ועשה, וכתבו קצת אחרונים ז"ל דנראה מפשטות הסוגיא דרב אשי חולק על רבא, וצריך להבין במאי קמיפלגי -- אמנם להנ"ל מובן מאוד דהנה התוס' בזבחים שם הקשו איך הוכיח רבא מהא דאסור לשבור עצם שי"ב מוח דאין עדל"ת שבמקדש, הא שאני הכא משום דאפשר לקיים שניהם דמנח גומרתא עילויה ושקיל ליה מוח, ותירצו דרבא לטעמיה דאמר בפסחים פ"ד ע"ב דלא אפשר בגומרתא משום הפסד קדשים יעו"ש. ומעתה התינח לרבא דס"ל דפ"י גומרתא יש בו איסור דאורייתא משום פסידא דקדשים, אבל רב אשי דהוא סתם גמרא דחולין י"א ע"א דמדחה ילפותא דמר ברי' דרבינא דאזלי' בת"ר מפסח דא"ר ועצם ל"ת בו וכו' דילמא דמנח גומרתא עלי' וכו' א"כ מוכח דסובר דע"י גומרתא אין שום איסור מדאורייתא, א"כ הד"ק התוס' לדוכתא מנ"ל להוכיח מאיסור ש"ע שי"ב מוח דאין עדל"ת שבמקדש דלמא שאני הכא משום דאפשר לקיים שניהם דמנח גומרתא עילויה וכו' ומשו"ה פליג רב אשי על רבא ואומר תירוץ אחר משום דיקדש הוא עשה ואין עדל"ת ועשה וא"ש ודו"ק:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה