ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
ילקוט הגרשוני מעדני פסח · (יג)
והנה לעיל כתבתי בשם הרה"ג מ' פנחס צ"ב נ"י דבני בתירה נסתפקו אם הא דפסח דוחה שבת הוא הותרה או דחוי', ועתה עיינתי שנית בתל תלפיות מחברת י"ח הנ"ל, וראיתי שם בדף ק"ע כי הרה"ג הנ"ל כתב כן בשם השמחת יו"ט לרי"ט אלגאזי ל וזה לשון הרה"ג הנ"ל שם:
ועפי"ז נבוא לפתיחת דברינו דהנה על קושי' העולם הנ"ל שהקשו דמאי נסתפקו ב"ב אם פסח דוחה שבת אם לאו הא מוכח מפסח מדבר דעשו בשבת, תירוץ השמחת יו"ט הנ"ל דב"ב שנסתפקו אם פסח דוחה שבת לא על עיקר פסח אם נעשה בשבת נסתפקו דלא נעלם מעיניהם מעשה שהיה באותו שנה ששחטו פסח בשבת, אלא נסתפקו אי הא דפסח דוחה הוא הותרה או דחויה, ואי דחוי' יש לומר שבאותו מעשה פסח מדבר כל העבודה היה נעשית ע"י שנים בזה יכול זה יכול דמותר מה"ת, ולעולם דחוי' היא ולא דחי שבת ע"י אחד עש"ה עכ"ל הרה"ג הנ"ל -- ועתה תראה כי הגאון בעל גורן דוד ז"ל בתשו' לאו"ח סי' ל"ג זכה לכוון לדעת הרי"ט אלגאזי ז"ל בזה, כי גם הוא כתב שם ככל החזיון הזה -- אפס כי קשה על שניהם הקושי' שהקשיתי לעיל מפסחים ס"ו סוף ע"ב דאמר אשכחן תמיד ופסח דדחי שבת דדחי טומאה מנ"ל ופירש"י הואיל ומועדו לא משמע ליה מנ"ל דדחי וכו' ע"ש, ולפ"ד הגאונים הנ"ל קשה טובא מנלי' להגמ' דהלל לית לי' משמעות דמועדו, דילמא באמת דרש משמעות דמועדו, והא דהשיב לבני בתירה מגז"ש דמועדו מועדו מתמיד, היינו משום דממשמעותו דמועדו לא הי' מוכח דשבת הותרה אצל פסח והי' אפ"ל דרק דחוי' הוא ולא היה נפשט הספק שנסתפקו ב"ב, אבל לענין טומאה דבאמת קיי"ל דטומאה רק דחוי' בצבור באמת גם הילל יליף ליה ממשמעות במועדו וצע"ג. והנה הספר שמחת יו"ט לרי"ט אלגאזי ז"ל אינו בידי ולא אוכל לראות אם הרגיש בקושיא זו דקשה על דבריו כנ"ל אם לאו:
ובמש"ל סוף אות י"ב בשם ספר מקרי דרדקי פ' בהעלתך דבע"פ שחל להיות בשבת מי שלא עשה פסח אינו חייב כרת יעו"ש, ראיתי כעת דיש כדמות ראיה לדבריו, מהא דאיתא בתוס' בפסחים דף צ' ע"ב על הא דאמר דהטמאים הללו טמאי מת מצוה היו שחל שביעי שלהן להיות בע"פ שנאמר ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא. ביום ההוא הוא דאין יכולים לעשות אבל למחר יכולין לעשות. וכתבו התוס' וא"ת למה אמר להם לידחות לפסח שני יטבלו בו ביום וישחטו עליהם. וי"ל דשמא כן עשו ובשעה ששאלו לא טבלו עדיין ואמר להו משה אם לא תטבלו היום תדחו לפסח שני עכ"ל. והקשה המהרש"א בפסחים דף צ"ב ע"ב (בתוס' ד"ה אלו פטורין כו') כיון דלמ"ד נמי אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ חייב כרת אם לא טבל ועשה בראשון אמאי א"ל משה אם לא תטבלו תדחו לפסח שני כמ"ש התוס' לעיל טפי הל"ל להו דחייבים לטבול היום ויעשו פסח ראשון דאם לא תטבלו תתחייבו כרת ודו"ק עכ"ל המהרש"א ז"ל ה אמנם לפי"ד הספר מקרי דרדקי ניחא דהא אותו פסח שנעשה אז במדבר חל ע"פ להיות בשבת (כמ"ש כל המפורשים בסוגי' דבני בתירה וכנודע) א"כ אפילו אם לא יטבלו ולא יעשו פסח ג"כ לא יתחייבו כרת ומיושב קושי' מהרש"א ז"ל ודו"ק: