ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
ילקוט הגרשוני מעדני פסח · (ו)
באופן ב' י"ל על קושית התוס' הנ"ל ללימוד דריש לקיש מקרא וישלחו מן המחנה א"כ לר' שמעון פסח דדחי טומאה מנליה, דהנה כתב בצל"ח בד"ה דדחי טומאה מנ"ל, ואין לומר ק"ו אם דחו. שבת החמורה שהיא בסקילה אינו דין שידחו טומאה הקלה משום ביאת מקדש אבל מיתת סנהדרין ליכא, דאיכא למיפרך כיון דמחלל עבודה לא שייך שידחה משא"כ שבת אפי' קרבן שאינו דוחה שבת אם עבר והקריב כשר עכ"ל -- ולכאורה למ"ד מצהב"ע דפסול היינו מדאורייתא. וכמו שסובר ר"ש בן יוחאי בסוכה ר"פ לולב הגזול דף ל' ע"א וכמבואר בתשו' הגאון בן הנוב"י ז"ל בנוב"י מהד"ת חאו"ח סי' קל"ד יעוש"ה, א"כ לר"ש (דסתם ר"ש היינו רשב"י פסול משום מצהב"ע, (ואין לומר אדרבה עדל"ת, דהא שבת הוי ל"ת ועשה, וגם הוא ל"ת שיש בו כרת ואילו דוחה העשה לל"ת), וגם אין לומר דבעבירה שרק היום גורם האיסור לא אמרי' מצהב"ע, דהרי כתב בילקוט הרועים ח"ב דף מ"ד עמוד ג' בשם ס' ברכת אברהם פסחים ל"ב שהוכיח מפסחים מ"ח א' דאם אמרינן מצהב"ע מדאורייתא אין חילוק בין אם האיסור מצד עצמו או מחמת היום אבל אי מצהב"ע מדרבנן בכה"ג שהוא מחמת היום לא הוי מצהב"ע עכ"ל ע"ש. א"כ לפי"ז לר"ש דס"ל מצהב"ע דפסול הוא מדאורייתא בקרבן שאינו דוחה שבת אם עבר והקריב פסול מצד דה"ל מצהב"ע, וא"כ לא שייך הפירכא שכתב בצל"ח כיון דמחלל עבודה לא שייך שידחה משא"כ שבת אפי' קרבן שאינו דוחה אם עבר והקריב כשר, דהא לר"ש אם עבר והקריב פסול מצד מצהב"ע, וא"כ לר"ש לא צריך קרא דפסח דחי טומאה דהא אתיא מק"ו אם דוחה שבת החמורה שהוא בסקילה, אינו דין שידחה טומאה הקלה שהיא ביד"ש וכו' כקושית הצל"ח ז"ל לאמת וא"ש: