אור ברסלב
ידי דוד נזיר › דף סד:

ידי דוד· רבי דוד מועטי

נזיר · דף סד:

דף סד.

גמ' מודינא לך בנזיר שמחוסר תגלחת וכו' כתב הממרס דכיון דנטמא ביום שביעי שלו קודם תגלחת דטמא וכו' משמע מדבריו אלו דרב המנונה חזר מדבריו בנזיר:

וקשה לי דאף רב המנונא לא ידע להאי מתני' ואמר נזיר נמי וכד אותביה רבא חזר מדבריו אבל התוספות כתבו דרב המנונא מיירי בשביעי אחר שגילח דנהי שמחוסר הערב שמש בהאי לא קרינן ליה בחזקת טמא כדמפרש ואזיל דנראה דרבא ס"ד דרב המנונא איירי אף בשלח גילח תגלחת טומאה ולהכי קא מותיב ליה ממתני' וכד אמר ליה מודינא לך בנזיר שמחוסר תגלחת דהיינו והוא לא איירי אלא בשגולח תגלחת טומאה אזי השיב לו רבא אף אנא מודינא לך בנזיר ועושה פסח דלא מחוסר לא כלום דהיינו שאני ומסכים ג"כ כאשר הוא באופן זה שגילח ובעושה פסח שאינו מחוסר כלום וגם על זה קשה לי דלמאי צריך רבא לומר לו אף אנא מודינא לך בנזיר ועושה פסח כיון דלא קא פריך ליה אלא משום דהוה ש"ד דרב המנונא איירי אף בקודם שגילח:

לכן נראה לי דרבא דקא מותיב ליה ממתניתין משום דנראה סתם דהיכא דאיתחזק בטומ' טמא ולא אלימא טומאת התהום למטהר וכאשר רב המנונא השיבו בהך חילוקא דמתני' איירי במחוסר תגלח' דכל זמן שלא גילח הוא עדיין טמא מקרי אבל היכא דגילח תגלחת טומאה לא מקרי בחזקת טמא אע"ג דעדיין לא העריב שמשו אזי נתקבל אצלו טעם זה ואמר לו אף אנא מודינא לך וכו' דכן נראה דבריהם ממה שפירשו במתיב רבא וכו' וז"ל שמא היכא דאתחזק בטומאתו לא מטהרינן בטומאת התהום ע"כ דנראה דלאו משום מחוסר תגלחת הוא ודו"ק:

א"ל אביי והא מחוסר הערב שמש דהיינו כיון דרבא נתקבלו אצלו דברי רב המנונה במה שהשיבו קא פריך ליה ואכתי מחוסר הערב רמש וא"כ מקרי בחזקת טמא והשיבו שמשא ממילא ערבה ולא חשב חסרון דלקרי בחזקת טמאה: דתניא יום מלאת תביא תוך מלאת לא תביא וכו' כתב המפרש יום מלאת תביא אם חזרה והפילה וכו' תביא שתי קרבנות אבל על אותו שילדה בתוך מלאת לא תביא דאמר קרא זאת תורת היולדת התורה ריבתה על כמה ולדות שיש לה בתוך ימי לידה וכו' משמע מדבריו אלו דמה שאינה מביאה קרבן על תוך ימי מלאת משום דאמר קרא זאת תורת היולדת וכו':

וקשה לי דלא משמע כך מהברייתא דקתני יום מלאת תביא תוך מלאת לא תביא דמשמע דהוא מדכתיב ובמלאת תביא דמינה משמע דתוך מלאת לא תביא וכן משמע מתשלום הברייתא דקתני יכול לא תביא על לידה שלפני מלאת וכו' ת"ל ובמלאת ימי טהרה ביום מלאת תביא תוך מלאת לא תביא ע"כ: ואיפשר דלא דרשינן הכי ובמלאת תביא תוך מלאת לא תביא אלא משום דכתיב זאת תורת היולדת התורה ריבתה על כמה ולדות שיש לה בתוך ימי לידה שמביא קרבן אחד ובודאי דמה דאמרינן שיש לה בתוך ימי לידה דווקא הוא משום דכתיב ובמלאת תביא דאז תרתי קראי צריכי:

אמר רב כהנא שאני הכא וכו' כתב המפרש ומותבינן עלה דההיא התם נמי ביום מלאת לפ"א אמאי מתייא קרבן הא מחסרא הערב שמש וכו' וצריכה הערב שמש עכ"ל פירוש דאע"ג דטבלה אחר שבועיים צריך טבילה אחרת ביום פ"א כדי להתירה לאכול בקדשים והך טבילה צריך הערב שמש:

אבל התו' לא פירשו הך טבילה דיום פ"א כדי לאכול בקדשים אלא משו' דאיפשר בלא טבילה לסוף שבועיים אלא איחרה טבילתה עד יום פ"א וצריכא אז הערב שמש ואפי' הכי קים לן דבכל ענין אם הפילה יום פ"א מביאה ב' קרבנות ואע"ג דמיחסרא העורב שמש:

וקשה לי דאמאי מוקמו הכי בענין שלא טבילה לסוף שבועים והלא מוכרח לטבול ביום פ"א כדי לאכול בקדשים דמשנה שלמה קתני שהאונן והמחוסר כפורים צריכין טבילה לקדש כמו שכתב המפרש כנ"ז:

ונ"ל משום דהתם קאמר בש"ס מאי טעמא כיון דעד האידנא הוו אסירא אצרכונהו רבנן טבילה משמע דטבילה זו מדרבנן וכיון שכן לא בעי הערב שמש ואף את"ל דתקנו רבנן גם הערב שמש מ"מ כיון דמדאורייתא לא בעי טבילה לא מקריא אינה ראויה להביא קרבן ואח"כ ראיתי שכתבו התוספות שם דלא בעי הערב שמש שם:

אחרי כתבי בלמדי דיבור הסמוך מצאתי שכתבו ואית דמפרשי וכו' ושמחתי כעל כל הון ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה:

המוציא מת בתחלה וכו' נוטלו ואת תפוסתו כתב המפרש ומפנו למקום אחר ואינו חושש שיש כאן במקום הזה שום מת אחר ומותר לו להלוך בכל מקום ע"כ משמע דזה דבא לאשמועינן תנא דמתני' ובכן אתי שפיר דקתני לה הכא דמתני' קמא איירי בענין טומאה שלא ידע בה הנזיר ונטמ' בתר כך קתני להאי דשייכא נמי לענין נזיר דאם נמצא כך וניטל אותו ואת תפוסתו מותר לו להלוך בכל מקום ואינו חושש אבל התו' פירשו לענין דמות ליטלו דאע"ג דאסור לפנות קבר הידוע הוא דווקא בשנודע בו לדעת שישאר קבור שם הכא בנמצא מותר ליטלו מאחר שלא נודע הקבר לבני אדם נכון לומר כי לאקראי נקבר שם וכיון שכן צריך לדעת דלמאי מייתי לה הכא דלא שייך זה לדלעיל:

וראיתי שכתבו משם הרא"ש ז"ל דמשום דקתני לעיל שרגלים לדבר תנא כל הני משניות הכא וכולן וכולן משניות במקומן משום דאית בהו נמי שרגלים לדבר:

מצא שלשה אם יש בין זה לזה מארבע אמות ועד שמנה וכו' כתב המפרש אבל אם מצא שלשה אם יש בין זה לזה מארבע ועד שמנה אם יש בין ראשון לשני מתחלת ארבע לסו' ארבע דהיינו לרוחב המערה וכו' פירוש הא דקתני אם יש בין זה לזה מארבע אמות לאו ששלשה בארבע אמו' לפי שבארבע אמות אי איפשר להיות אלא שני כוכין וכמו שכתבו התוספות אלא בשנים קאי ולרוחב המערה שהוא ארבעה והשלישי מושכב לאורך המערה או שהן השלשה מושכבין באורך המערה שהוא שמנא:

כתבו התוספות בתחלא שלא נודע לו כי קבור שם בקבר ע"כ משמע דבתחלה הכי משמע וכן נראה ממה שקתני בבריית' לקמן מצא ג' האחד ידוע ושנים תחלה וכו' משמע תחלה הוא דלא ידע שקבור שם וכיון שכן איכא למידק אמאי רב יהודה מפיק לקמן מצא פר למצוי דמשמע דמהמוציא קא מפיק לה ונ"ל דלא דרש הכי אלא משום דקתני תחלה דאי לאו הוה מפרשינן המוציא דחפר ומצא קאמר ודו"ק:

תוכן העניינים

ידי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה