אור ברסלב
ידי דוד נזיר › דף מט.

ידי דוד· רבי דוד מועטי

נזיר · דף מט.

דף מח:

תו' בד"ה ומשני דצריכי וכו' וא"ת ואפי' איכתוב אביו ולא ואמו היכי תיסק אדעתין דלאמו יטמא ותיפוק ליה מק"ו מאביו דלעיל ומה שבמקום שכהן הדיוט וכו' דק"ו ניתן למדרש ע"כ:

ונ"ל לתרץ דכמו דלר' ישמעאל לית ליה האי צריכותא כמו שכתבו לעיל בד"ה ואין לי אלא בנזיר וכו' יעו"ש גם לרע"ק לית ליה האי ק"ו דס"ל כיון דראינו דקרא כתיב על נפש מת וכו' דגם הקרובים לא יטמא להם דהוא בין אביו ובין אמו ואח"כ כתיב לאביו ודאי דאתא לומר דקרובים דאמר הוא לא דווקא וכאילו גילה הכתוב כפירוש דהכי עדיף למדרש משנדרוש אותה לדיוקא אבל מיטמא למת מצוה:

בא"ד והילכך כיון דגלי אביו ואמו הוא הדין אחיו ואחותו ואין לנו לומר תו אין בכלל אלא מה שבפרט ע"כ קשה לי על זה כיון דילפותא דאין בכלל אלא מה שבפרט הוא דאין ללמוד דבר אחר לבד מה שבפרט אפי' דבר שהיה יכול לבא בשום מדה מן המדות דאם לא כן למאי אהני כללא אלא ודאי אהני כדי שלא להוסיף על מה שמבואר בפרט היכי שייך לומר דהוא הדין אחיו ואחותו דא"כ למאי אתא כללא יאמר רחמנא פרט דווקא ואנו מביאין אחיו ואחותו ומה שמביא ראיה ואמר ותדע דהכי הוא שהרי לעיל במלתיה דר' ישמעאל דקאמר מעיקרא או אינו אומר לאביו אלא למעוטי אחרים רחוקים ופירשו בתו' לעיל מטעמא דכלל ופרט וסתר ליה משום דגלי בכהן הדיוט וכו' לע"ד אדרבא משם נראה דכל דבר שבא בכלל ופרט עליו אין להוסיף לפי כיון שבא לדונו בכלל ופרט השיב לו שהם אתה דנו בכלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט לאו סברא היא דהכי תדייניה דק"ו הוא אלא לא תדייניה בכלל ופרט שאם אתה בא לדונו בכלל ופרט נפק דינא מניה שלא כהסברא להכי לא תדייניה הכי בכלל ופרט דסתר להאי דבא לדונו בכלל ופרט דכן נראה משמעות דברי התוספות ואע"פ שאין כך בתו' שלפנינו דאדרבא נראה שלא בא לדונו בכלל ופרט אלא מכח סברא רצה לומר אז אינו כמו שכתוב בתו' שלפנינו דטעמא איכא למימר דשמא אקרובים אזהריה רחמנא מפני שמציר עליהם וזהו זילותא דנזיר דאקרי קדוש אבל רחוקים שאינו נעצב עליהם לא אזהרי' רחמנ' עכ"ד הרי לאו מכלל ופרט קאמר הכי מ"מ לפי מה שכתב שכתבו כך התו' דהוא בכלל ופרט רצה לדון וסתר מכלל ק"ו נראה דסתר ללמוד של כלל ופרט דהיינו שאין לדונו בכלל ופרט: ומ"מ בדבר שדנים בכלל ופרט ודאי שאין להוסיף על מה שכתוב בפרט אפ"ג דיש סברא להוסיף כן נראה לפי הלימוד של כלל ופרט:

אבל ודאי שהוא ז"ל דעתו רחבה מני ים ואני אינו אלא כמחט סדקית ודבריו חיים וקיימים וצ"ע:

בא"ד וא"ת מי מזקקינן לומר את הצריכיות לרע"ק בין אמו לאביו אדרבא וכו' ואמו לג"ש שבשניהם פירוש דאמו בשניהם אתי לג"ש דלנגעם ולזיבתם וכ"ש דמופנה משני צדדים דאליבא דכ"ע למידין ואין משיבין:

בא"ד אלמא לאו דווקא הכא נמי נימא דלאו דווקא נקט אמו לא אביו לחודיה נפקא ע"כ פי' דאע"ג דהזכיר אמו נמי לדרשא דמ"מ אימא דלאו דווקא דלמ"מ מלאביו לחודיה נפקא ואמו אתי לג"ש כנ"ז:

בא"ד וי"ל דלא דמי דודאי לר' ישמעאל כי אם אמו דהא לאביי אצטריך לגופיה לקרובים וכו' וא"כ הכא ליכא למימר כמו לר' ישמעאל אלא ש"מ דווקא הזכיר שניהם למת מצוה ומצריך צריכי כדמסיק במסקנא ע"כ ואנכי איש צעיר לא נ"ל האי דמחלק בכך דאדרבה בברייתא דר' ישמעאל דלאביו אתי לגופיה נקט ליה לדרשא דמ"מ משום אמו דהוא הוה לימדרש לה להכי אע"ג דאין כך הוא במסקנא משום דאי לא הוה כתיב לאחיו הוה דרשינן ומוקמינן לאמו למת מצוה ולא לג"ש ומשום זה נקט בברייתא לאביו ולאמו משום מ"מ אע"ג דלמסקנא אין א' מהם להכי אתא כ"ש שנאמר דר"ע דאגב דדריש לאביו למ"מ דהוא מיותר נקט בהדיה ואמו אע"ג דה אתי לג"ש דהוא נקט לקרא בבת אחת לאביו ולאמו ואע"ג דלאמו לא צריכא להכי דהוא אתי לג"ש דרבי דתנא דבריית' סמך על הך ברייתא דרבי דמבואר בה דאמו אתי לג"ש דהרי דגם בברייתא דר"ש לא הזכיר מג"ש דרבי אלא דהש"ס הוא דקא דריש לה הכי לדעת רי"ש בא"ד ומיהו קשה דכיון דהתם בפרק טבול יום לית ליה צריכותא דאביו ואמו וכו אכל בכ"ג קשיא דתסגי בהך לג"ש פירוש דאם בשביל ג"ש דמטמא לנגעם ולזיבתם הוה סגי בחדא, דהוא סגי בחדא דהוא לאמו ולאביו מאי עביד ליה וקאמרי וליכא למימר דסוגיא דהתם ידרוש גבי כ"ג מלאביו וכו' דהא ידעינן מ"מ בכהן גדול וכו' מה ליה כ"ג לחודיה מה ליה כ"ג ונזיר ע"כ פירוש דליכא לממר דלאביו דגבי כ"ג ידרוש לה למת מצוה ולאמו לג"ש הנ"ז דא' תקשי דלמה צריך בכ"ג לאביו למת מצוה והרי בנזיר דרשינן דאפי' כהן ונזיר מיטמא למ"מ וא"כ אמאי צריך בכ"ג לחודיה דבשלמא לסוגיא דידן דאית לה צריכותה נקט אביו משום אמו דצריכה לג"ש וק"ל. בא"ד ועוד יש לי לישב וכו' ומעתה גם בנזיר שוין ואייתר ליה בנזיר תרוויהו לדרשא. כדדריש התם ע"כ פי' דמה דעביד צריכותא הכא הוא מקרא דכ"ג הוא דעבד צריכות' ונקט לה בנזיר לגלוי מלתא דאיכא האי צריכותא ולנזיר לא צריך קרא דילפינן לה מכ"ג ושוין הם ובודאי דגם הכא דריש כמו התם וכמו דמפרשי אח"כ וא"ת א"כ אמאי דריש הכא וכו' דהאי וא"ת אינו כמו בכל מקום שהוא קושיא אלא תשלום דבריהם דקאמרי דגם הכא ידרוש כמו התם דגם הכא דרשי ואמו לכהן הדיוט כדדריש התם ולא חס לפרושי כל הדרשות הכא משום דסמיך אסוגיא דהתם ופירשו דבריהם בזה וא"ת וכו' וי"ל וכו' וקי"ל:

בא"ד וא"ת א"כ למה הזכיר לרע"ק כאן דרשה דכ"ג ונזיר כדדרשינן ליסמוך נמי אסוגיא דהתם כמו שסומך בדרשא דכהן הדיוט ונזיר וכו' נצ"ל והדברים מובנים מעצמם:

תוכן העניינים

ידי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה