אור ברסלב
ידי דוד נזיר › דף לט:

ידי דוד· רבי דוד מועטי

נזיר · דף לט:

דף לט.

גמ' כגון שגלחוהו אחר מלאת ומני ר"א וכו' משמע הא בתוך מלאת אפילו לר"א לא מהני מה דשיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו כיון דבעי דליסתור ל' יום דבעי ששיירו מה שראוי ליגדל בל' יום ואם נאמר דמלעיל רבי א"כ לא מקרי תגלחת אם שיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו ולא שייך למילף מתגלחת דטומאה והוה מפרשינן להך ברייתא בתוך מלאת ג"כ ואליבא דכ"ע דאין זה מקרי תגלחת ומה דעבד הש"ס הכי משום כיון דאשכח דמלתחת רבי וקשיא ליה הך ברייתא דאינו סותר היכא דשיירו ביה כדי לכוף ראשו לעיקרו להכי הוא עביד דקא מוקים לה כר"א ומשום דיליף תגלחת טהרה מתגלחת טומאה דאזיל לפי סברת המבעי דסבר דזה תלוי בזה וכבר כתבתי בדיבור הקודם שזאת הסוגייא לפי סברת המבעי דס"ל דזה תלוי בזה ואשכחן דמלתחת רבי וקא פריך ליה מהך ברייתא וקא מוקי לה כר"א ויליף תגלחת טהרה מתגלחת טומאה ובדרך דחייה קאמר לה אבל לפי הש"ס דלקמן דהכל תלוי בתער וכעין תער דכל ששיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו לא מקרי כעין תער א"כ הך ברייתא היא אליבא דכ"ע ולא משום דיליף ר"א תגלחת טהרה מתגלחת טומאה ומה שכתבו התוס' כאן דלרבנן דס"ל דאם טומא לאחר מלאת סותר ל' וכו' הוא לפי דבריהם בד"ה ובתער וכו' דקיימא האי סוגיא והנלע"ד כמ"ש דכולהו לא ילפי תגלחת טהרה מתגלחת טומאה ולהכי הרמב"ם בפ"ו מהל' נזירות הל' ה' פסק דאם גילח אחר מלאת אינו סותר כלום אע"פי שפסק בדין ד' בנטמא אחר מלאת סותר ל' שאין זה תלוי בזה ובנטמא ביום מלאת משום דכתיב וזאת תורת הנזיר ביום מלאת נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר אבל בגילח ס"ל דאין תגלחת מעכבת כמו שמבואר לקמן דף מ"ו ע"א ודו"ק:

ת"ר תער אין לי אלא תער וכו' ת"ל קדש יהיה גידול פרע שער ראשו כתב רש"י קדש יהיה שלא ישירינו בשום דבר וינחנו לגדל פרע ע"כ משמע דמכאן קא מפיק לכל דבר המעביר השער שהוא בלאו. וקשה לי דקדש יהיה הוא עשה דלא כתיב ביה לאו אלא דמשמ' מניה לאו דלא ישירינו בשו' ולאו הבא מכלל עשה עשה וכן נראה דהכי הוא דלאו הבא מכלל עשה הוא שהרי כד פריך הש"ס אח"כ על ר' יונתן והכתיב קדש יהיה קמשני ליה למימרא דאם גילח ליה בתער קאים עליה בעשה ול"ת דהיינו דקדש יהיה קאי אתע' דלא כר' יאשיה דמוקים ליה לשאר משירין ואצטריך קרא לעבור עליו בעשה ג"כ דמשמע דבהא כ"ע מודו דקרא דקדש יהיה הוא לעבור עליו בעשה ולא נחלקו אלא בהא דרבי יאשיה מוקים ליה לשאר משירין ולר' יונתן לתער ונראה דמשום הכי התוספות קא מפרשי בדברי ר' יאשיה דהא דקאמר ת"ל קדש יהיה וכו' דקאי בשלא כעין תער ובין שלא עקרו לגמרי כ"א מקצתו דעבר בעשה דווקא דקדש יהיה וגי' ור' יונתן ס"ל דקאי נמי אמגלח בתער ולהוסיף עליו נמי עשה מלבד הלאו. וראיתי להרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' נזירות דין י"א שכתב נזיר שגלח שערה אחת לוקה וכו' וכן אם תלשה בידו לוקה וכו' ואם הניח ממנו כדי לכוף ראשה לעיקרא אינו לוקה שאין זה כעין תער ע"כ ולא כתב בזה שהיא עיבר בעשה כמו שכתב אח"כ בהעביר על ראשו סם שבטל מצות עשה משמע דלא ס"ל כדברי התו' הנז' אלא לא עבר כלל. ונראה דהוא מפרש כדברי רש"י ור' יאשיה מפיק לה מקדש יהיה אבל ברייתא בתריית' מפיק להו מלא יעבור לרבות כל המעבירין ורבינו הביא דברי הך ברייתא משום דלקמן קא פריך מינה ואמר והקתני מניין לרבות כל המעבירין ומשני אלא אימא כעין תער ומה שכתב שם הכ"מ דרבינו פסק כרבי יאשיה לא ידעתי מאי קאמר דא"כ היה לו לימנקט כדבריו משום קדוש יהיה והוא ז"ל כתב שאין זה כעין תער דמשמע דהיא כהך ברייתא דקתני מניין לרבות כל המעבירים וקאמרי בש"ס אלא אימא כעין תער דמשמע דהך ברייתא נמי איירי בכעין תער ולא ידעתי עוד דמאי אצטריך הכ"מ שם לתת טעם לדברי רבינו שפסק דלא כר' יונתן אלא כדברי ר' יאשיה משום דבתר הכי בש"ס בתער אין במדי אחרינא לא והא קתני וכו' יעו"ש דבלאו הכי מתני' היא דמחייבה אפי' שלא בתער דקתני בין בזוג בין בתער או שספסף כל שהיא חייב וכתב על זה הרמב"ם ז"ל בפירוש המשניות וז"ל ואמרו פספס כל שהוא חייב ר"ל שיעקרנו ביד ע"כ אלמא דלא בעי תער דאפי'. בלא תער חייב דלא כרבי יונתן ואיפשר דנקט הכי משום דבמתני' לא קתני תלש מרט אלא ספסף דווקא ואיכא לפרש כמו שמפרש רש"י במתני' שתלש קצת בראש השער יהא חייב ג"כ להכי הביא דברי ר' יאשיה דנקט תלש מרט דהוא מרטה לגמרי משמע וכמו שאמרו בש"ס שהוא כעין תפר ומאי דנקט כר' יאשיה לאו כדברי ר' יאשיה ממש דהוא הביא מקרא דקדש יהיה אלא הכוונה דמחייב בהאי דלא כרבי יונתן או דהוה מפרשינן לספסף דמתני' הוא מלשון סוף דהוא לא השאיר בשער כלל וכן פיר"שי בש"ס כמו סוף והוה אמינא דאינו חייב אם הניח מעט אפי' אם אין בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אבל מדברי ר' יאשיה דנקט תלש דמשמע אפי' הניח מעט אלא דבעי כעין תער דלא יש בו כדי לכוף ראשו לעיקרו וכמו שאמרו בש"ס כעין תער. אלא דאכתי צריך לדעת דאמאי כתב רבינו בהעביר סם על ראשו דאינו לוקה דמשמע דאיירי שהשיר כל השער לגמרי ומאי שנא משאר מעבירין דכשהוא כעין תער דהוא לוקה. ונ"ל לומר דס"ל לרבינו ז"ל דאינו לוקה אלא אם העבירו בידו דומיא דתער דצריך הוא המעביר השער בידו דתער לבד אינו עושה כלום ועל דמיון זה אמרו לרבית כל המעבירין דהוא תלש בידו ומרט וספסף דיעקרנו לשער בידו כמו שפירש רבינו בפירוש המשניות כמ"ש לעיל אבל בהעביר סם על ראשו דבשעת סיכת הסם לא קא מיעקר הוא לשער אלא הסם הוא דעושה פעילתו דדרכו להשיר השע' בכי האי גוונא הוא פטור ממלק' אבל הוא ביטל מצות עשה דכתיב גדל פרע שער ראשו והוא לא גדלו אלא גרם לו שיעקר ודווק בהעברת סם שהוא עקרו לגמרי אבל בתלש שהני, מעט שער בזה שיש בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו עובר בעשה זה כיון שלא עקרו לגמרי: ואיפשר לומר עוד שגם בתלש והוא שייר כדי לכוף ראשו לעיקרו נמי עובר בעשה שהרי הוא לא הניחו ליגדל וכבר כתב רבינו בכ"א דין א' וז"ל ומצות עשה שיגדל שער ראשו שנאמר גדל פרע שער ראשו ע"כ ומה שלא כתב זה כי אם בהעביר סם וכו' ולא כתב ג"כ נמי בדין הקודם בהניח ממנו כדי לכוף ראשו לעיקרו שאע"פי שאינו לוקה היא עובר במצות עשה הוא דהכא לא נחית לאשמועינן דבטל מצות עשה דהא לא צריך לאשמועינן שכבר כתב להאי דינא בפ"א כנז' אלא דכוונתו לומר דאע"ג דבסם קא מיעקר לכוליה שער ולא הניח בשורשו כלל אפ"ה אינו לוק' שאין בו אלא ביטול מצות עשה דווקא הידוע אבל בדין הקודם בהניח כדי לכוף ראשו לעיקרו דבא לומר דאין זה כעין תער ולהכי לא לקי לא צריך לומר תו דבטל מצות עשה.. דכבר כתב לה בפ"א כנז' ולפי זה רבינו ז"ל ג"כ יפרש כדברי התוס' הנ"ל ודו"ק:

תניא אידך וכו' ת"ל לא יעבור על ראשו פיר"שי לרבות כל המעבירין איכא לימדק דמהיכן דרש הכי לרבו' כל המעבירין משום דכתיב לא יעבור וכו' והא לישנא כך צריך דלומר לא יעביר דהא בלאו הכי לא סגי דיאמר תער לבד וכי תימא דהכוונה דהו"ל ליכתוב לא יגלח ראשו דהיא משמע תער זה אינו דהא לקמן אע"ג דכתיב ופאת זקנם לא יגלחו קאמר יכול אפילו גילחו במספרים וכו' ועוד דבסמוך קאמר לפי שלא למדנו לתגלח' אחרונה שיהא בתער ע"כ דאע"ג דכתב שם וגילח את שער ראש נזרו הוה אמינא דלאו בתער הוא ונ"ל דדריש הכי מדהוה לי ליכתוב ובתער לא יגלח ומדכתיב לא יעבור משמע לרבות כל המעבירין אבל אכתי קשה דהא דלא יעבור קא דרשי לה לקמן דליעבד מגלח כמתגלח. ונ"ל דמה דדרשו הכי לקמן הוא משום דכתיב לא יעבור דהוא צריך ליכתוב תער לא יעבור על ראשו כיון דקרא קאי אנזיר כמו דכתיב אח"כ קדוש יהיה ולמה כתיב יעבור דהוא משמע אתער. לומר דבכל גוונא התער לא יעביר על ראשו שאסור התער לעבור על ראשו ואם אחר העבירו על ראשו של הנזיר חייב שעבר על זה שאמר הכתוב התער לא יעבור על ראש הנזיר. ומשמע נמי דגם המתגלח עובר אע"פי שלא העבירו הוא בידו שהרי הוא הניח עצמו לעבור התער על ראשו והכי כוונת הש"ס דקאמר לקמן דף מ"ד קרי ביה לא יעבור הוא ולא יעבור לאחר דהיינו דקרי ביה הוא דכוונת הכתוב לומר דהתער לא יעבור לחייבו הוא עצמו אע"פי שלא העבירו ולא יעבור ג"כ משמע לחייב האחר המעבירו כיון והתער קאי קרא כמ"ש וכך נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב שם וז"ל אחד המגלח ואחד המתגלח שנאמר תער לא יעבור על ראשו ע"כ. דמשמע דהיא נפקא ממשמעותיה דקרא דכתיב תער לא יעביר על ראשו וא"כ מה שאמר הש"ס קרי ביה לא תעביר וכו' אין הכוונה דליקרי ביה הכי אלא הכוונה דמשמע מקרא הכי לא יעבור הוא ולא יעבור לאחר. אלא דאכתי איכא למידק דאימא קרא לא אתא אלא להכי דווקא ולא לרבות כל המעבירין וי"ל דאם להכי אתא דווקא הו"ל ליכתוב ולא יעבור תער על ראשו והשתא דכתיב הכי משמע דתער בלאו הסמוך לה וגם קאי איעבור דלרבות כל המעבירין כנ"ל ודו"ק:

ומאחר שסופינו לרבות כל דבר מה ת"ל תער לא יעבור על ראשו ע"כ לכאורה קשה דאם לא יכתוב תער ויכתוב לא יעביר על ראש מהיכן משמע דאתגלחת קאי. ונראה דהכוונה דיאמר דבר המורה על התגלח' בכל מעבר השער ולמה יאמר תער דמשמע הפך כוונת הכתוב דהוא לכל המעבירין וכתבו התוספות תימא לימא לאשמועינן כעין תער לרבות משחית וכו' פירוש דתער בא לומר דבכל המעבירים דחייב הוא דווקא אם עשו כמו תער דעוקר השער ומשחיתו מעיקרו:

ונ"ל לתרץ כיון דקתני תלש ואמר עוד מרט ספסף דמשמע דתלש אינו דומה למרט דתלש הניח העיקר ומרט הוא דעקר גם השורש וכיון שכן משמע דדוקא במשחית איירי דכן משמע מרט ובודאי גם בתלש נמי אע"ג דהניח עיקר השער מ"מ במשחית השער איירי דאל"כ למאי אצטריך לומר מרט אלא ודאי לאשמועינן דתלש דומיא דמרט והברייתא קא מפקא להו מלא יעבור לרבות כל המעבירין דמשמע דממילת יעבור משמ' דיעבור השיער לגמרי וע"ז קא פריך דכיון דלמדנו מלא יעבור לכל המעבירים למה כתיב תער דהוא משמע תער דווקא דלכעין תער לא אצטריך דמלא יעבור לבד משמע דהעברה לגמרי קאמר ודוק:

תוכן העניינים

ידי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה