אור ברסלב
ידי דוד נזיר › דף לא:

ידי דוד· רבי דוד מועטי

נזיר · דף לא:

דף לא.

אביי אמר לא קס"ד וכו' פיר"שי ומאי דקשיא לך לב"ש מה אלו וכו' אמר להו אי' הוה ידענן דלבן נפק לא אמר שחור אלא לבן והוי טועה בהקדש ומשים הכי הוה הקדישו הקדש פירוש דלעולם ילפינן מתמורה וכמו תמורה דתופסת קדושת תמורה אע"פי שהיא בטעות גם ההקדש אע"ג דהוא בטעות נעשה שחשב ששחור דיצא ראשין אעפ"כ ההקדש חל על הראשון ואע"פי שהראשון חשב שהיה שחור ולא אמרינן כיון דהקדש ראשון היה בטעות לא יחול ההקדש כלל אלא חל ההקדש דראשון כמו שאמר דראשון קדוש וג"כ דומה לששה שהיו מהלכין וכו' שאין שום אחד מהן נתכוון לנדור אלא מה שאמרו הריני נזיר הוא משום שסבור כדבריו כן הוא בודאי דלהכי אמר הריני נזיר שיודע שלא יהיה הפך דבריו כדי שיהיה נזיר ואעפ"כ נתפסו במה שאמרו הריני נזיר ואע"פי שנזירות זה היתה בטעות מעיקרא שסברו שכדבריהם כן הוא ולא יהיו נזירים משום דנזירות בטעות הוי נזירות ולהכי נתפסו בנזיר במה שאמרו כל אחד מהם הריני נזיר וג"כ ההקדש נתפס על הראשון במה שאמר ראשון יהיה הקדש ואף ע"ג דההקדש ההוא דראשון הוא בטעות שסבור שיצא שחור מ"מ נתפס במה שאמר ראשון אבל עכ"פ עסיקינן שאמר אלו ידעתי דיצא לבן ראשון הייתי חומר לבן דאל"כ הוי כאילו לא הקדיש כלל ודמי לתמורה אלו אמר הרי זו תחת זו לחצי היום וכו' ולא דמי לנזיר דהוא נתפס במה שאמר הריני נזיר מיד ולא מהני במה שיפר אח"כ אם לא ימצא כדבריו דווקא משום דבתחלת דבריו אדם נתפס והם אמרו כל אחד הריני נזיר בתחלה דבאמירת הריני נזיר נגמר הנדר כלו ואינו כמו ההקדש שלא יגמר ההקדש עד לבסוף שאמר יהיה הקדש שאמר מתחלה שור שחור שיצא מביתי ראשון יהיה הקדש שאם לא היתה כוונתו בראשון שאמר הוא ניחא ליה בין יהיה שחור או לבן הוא מקדיש ומה שאמר שחור הוא משום שסבור שיצא שחור ראשון ואם ידע היה אומר לבן. א"כ הוי ליה כאילו לא הקדיש הלבן כלל כן נ"ל לומר לדעת רש"י ז"ל ודוק היטב:

והקתני דינר של זהב שיעלה תני שעלה ע"כ כתב רש"י ואח"כ נזכר לדבר שהיה של כסף או חבית של שמן ע"כ פירוש דקשה לו שעלה בידו כבר הרי ידע אם הוא של כסף או של זהב ואיך יאמר אלו ידעתי שהוא של כסף הייתי אומר של כסף להכי פירש ששכח ואח"כ נזכר שהוא של כסף. אבל התוספות פירשו שמעיקרא לא נתן דעתו ואח"כ נתיישב בדבר וניכר שעלה בידו של כסף או איפשר לומר דוניכר ט"ס וצ"ל ונזכר והוא כמו פירוש רש"י ז"ל: אמר רב חסדא וכו' קס"ד כי מקדיש בעין רעה מקדיש ואמרי ב"ש הוי הקדש כתב רש"י ואם איתא לרב חסדא דלבן עדיף טפי אמאי הוי הקדש והא מאן דמקדיש בעין רעה מקדיש ע"כ. קשה לי כיון דאיירי כדאמר אביי באמר אלו ידענא דלבן יצא ראשון היה אמינא לבן מאי קא מקשה והלא הוא אומר שרצונו להקדיש היפה ואם כוונתו כמ"ש התו' דודאי משקר הוא שלא נאמין אותו במה שיאמר כך אע"פי שאין נראה כמו התוס' הוא מפרש דלא הזכיר מזה כלל גם על זה תימה גדולה דלמה ישקר כדי להפסיד וגם שמביא חולין לעזרה. ונ"ל. שדעת רש"י ז"ל דהש"ס לא קאי על דברי ' האמוראי' דלעיל אלא דנקט על פשט דברי המתני' דקאמרי ב"ש דהקדש טעות הקדש דאע"ג שלא נתקיימו דבריו כיון שיצא לבן ראשונה נתקדש כמו שאמר שיצא ראשון ומזה קא פריך על רב חסדא דקס"ד כי מקדיש בעין רעה הוא מקדיש ואם הלבן הוא גרוע ניחא דקתני מתני' דהלבן קדוש שזה הוא טעמא דב"ש דקדוש הלבן שודאי דעתו על הלבן להקדישו במה שאמר ראשון והא דאמר שחור בטעות הוא שסבור שיצא ראשון אבל דעתו היתה דאם יצא הלבן ראשון הוא קדוש משום דהכי ניחא ליה משום דמקדי' בעין רעה הוא מקדיש אבל לדברי רב חסדא דאמר דלבן עדיף אין אנו אומרים דדעתו היתה דיוקדש הלבן אם יצא ראשון והלא כל המקדי' בעין רעה הוא מקדיש ולהכי אמר שחור שלא נתכוון להקדיש כי אם השחור הגרוע ולא על הלבן היפה אלא ודאי דליתא לדרב חסדא והשחור עדיף ולהכי כד נפק הלבן הגרוע אמרינן דודאי מה שאמר א' הוא גם הלבן דהכי ניחא ליה אלא שסבו' דיצא השחור בראשונ' הוא דקאמר שחור ועכשיו דיצא הלבן דהוא הגרוע אמרינן דדעתו להקדישו אם יצא ראשון דזהו מה שס"ל לב"ש דקדוש הלבן דעכשיו רצה הש"ס לומר דטעמא דב"ש הוא משום זה דאיכא הוכחה דמקדיש ללבן משום דהמקדי' בעין רעה הוא מקדיש ואין אנו צריכין לכל שקל וטריא דקאמרי האמוראי' לעיל. וקאמר ואלא מאי בעין יפה הוא מקדיש וכו' דהיינו דלדעת רב חסדא דהמקדיש בעין יפה הוא מקדיש דלהכי קאמרי ב"ש דהלבן הוא קדוש דהיינו דמשום דהמקדיש בעין יפה הוא מקדיש הוא דאמרי דהלבן קדוש אע"ג דאמר שור שחור דהוא בטעות אמר שחור דהיה ס"ל דיצא שחור ראשונה והקדש טעות הוי הקדש ואסיק דבעין רעה הוא מקדיש והלבן הוא גרוע ומשום זה קאמר ב"ש דלבן קדוש דזאת הוכחה היא דראשון דקאמר הוא אם גם יצא לבן ומה שאמר שחור הוא בטעות שסבור שיצא שחור תחלה וגם רב חסדא הכי ס"ל שהוא לא אמר על כל לבן שהוא עדיף משחור דהוא לא אמר שא בתורא דקרימנאי אבל בשאר שוורים עדיפי וב"ה ס"ל דאפי' בהאי אינו הקדש כיון דהוא בטעות שכל שהוא בטעות אינו הקדש הן. שהאחד יתר מחבירו הן שחבירו יתר ממנו ואין דנין בזה מצד מקדיש בעין יפה הוא מקדיש או בעין רעה הוא מקדיש. ומ"מ אנו צריכין למה דאמרו בש"ס בתחלה דטעמא דב"ש דהקדש טעות הקדש הוא משום דילפינן מתמורה דאי לאו הכי כיון דהוא בטעו' לא קדיש כלל הלבן אע"פי שבדעתו להקדישו כיון דאמר שחור שסבור שיצא ראשונה הרי הקדש זה בטעות הוא ולא חייל ההקדש:

כי אמרי בתורא דקרימנאי פיר"שי דקרימנאי של חרישה חיוורא מעלי טפי וכו' משמע דפירוש קרימנאי הוא חרישה והכוונה שאם היו שוורים שחורים ולבנים והם לחרישה עומדים השחורים גרועי' לענין חרישה אבל אם היו עומדים לבשר אוכמא עדיף והמתני' איירי בשעומדים לבשר דהלבן גרוע וק"ל:

תו' בד"ה אמרו להם ב"ה לב"ש וכו' וב"ש היו יכולין להשיב דהכ' גרע מהקד' טעות כדפרישית ולא חשו להתיבם אמיתות החילוף והשיבו לפי דבריהם וכו' פירו' שלא חששו לזה שהרי הפרש בניהם ידוע לכל שני האי גוונא לא חל הנדר כלל אפי' רגע א' והשיבו לפי שהם מדמי' שהם שוים וא"כ היה להם לחזור ולומר שהקדש בטעות אינו הקדש לזה אמרו שיש לנו טעם דגמרינן ממעשר בהמה שהקדש בטעות הקדש לחזק דבריהם בהקדש טעות שהוא הקדש. אלא דקשה לי כיון דזה הטעם הוא דחוי ועיקר טעמם דילפינן מתמורה כמ"ש בדיבור שאחר זה אמאי לא השיבו אותם מתמורה:

ואמר רב חסדא אוכמא למשכיה וכו' והאמר רב חסדא אוכמא בחיוורא לקי ע"כ. פיר"שי דמשמע בין למשכא בין לרדיא הוי אוכמא גרוע ע"כ איכא לימדק דאיך משמ' בדברי רב חסדא דגם למשכא אוכמ' גרוע והא כבר אמרו דרב חסדא בתורא דקרימנאי דלבשרא אוכמא עדיף וא"כ כ"ש דלמשכא אוכמא עדיף שלא יש עדיפות לחוורא כי אם לרדיא דכן משמע לדברי רב חסדא שהרי במקו' אשר אמר רב חסדא דבשרו גרוע לגבי סומק והשביח את עורו על כלם והוה איפשר לומר דבשרו שוה ללבן הרי אמרו דאינו כן אלא דלרב חסדא דבשרו הוא חשוב יותר מלבן כ"ש דשמעינן מינה דעורו חשוב מלבן כמו שגילה דעתו כפירוש רב חסדא. ונ"ל לומר דכוונ' הש"ס כיון דתרץ על רב חסדא דדבריו איירי בתורא דקרימנ' קאמר דודאי תירוץ זה אמתי וכך צריך דהא קשה דברי רב חסד' דבריו אדבריו וצריכים אנו לתרץ בתורא קרימנאי כמו שתירצנו הכא בתורא קרימנאי דלא אמר אלא לרדיא אבל למשכיה אוכמא עדיף. אמרו להן לב"ש אי אתם מודים אין לדקדק דכפי מה שפירש רש"י דנשאל לחכמים והתירו לו מפני שטעה ובנזירות וכו'. א"כ ודאי דב"ש לא יודו לב"ה דהא ס"ל ב"ש דאין שאלה בהקדש דחכם לא יתיר לו בודאי דבשלמא לדברי התו' שפירשו שלא נדר בלשון טוב אתי שפיר שלא חל עליו נזירות אפי' רגע אחד וכמ"ש בד"ה נשאל לחכם והתירו וכו' דפירוש התירו שאמר לו שאותה קבלה לאו כלום היא. דמוכרח דכוונת רש"י כך דלשון הנזירו' שקבל לא טוב הוא כמו שפירשו התוספות ולהכי כתב מפני שטעה בנזירות ולא כתב מפני שנזירות בטעות ומכ"ש שהש"ס קאמר הכי להדיא: תו' בד"ה והאמר רב חסדא אוכמא בחיותא לקי וכו' ס"ל למקשה דאינו מעולה בשר הלבן מן השחור כולי האי דיהיה עדיף ממעלת שורו השחור על של לבן ע"כ פירוש דלכאורה קשה דמאי קא מקשה הש"ס והאמר רב חסדא אוכמא בחיורא לקי שאע"פי שעור השחור הוא מעולה על הלבן מ"מ כיון דבשר הלבן הוא מעולה כמו שאמר רב חסדא אוכמא בחיורא לקי הוא שוה יותר מן השחור אע"פי שעורו מעולה מעור הלבן לזה אמרו שס"ל המקשה שאי איפשר שיהא מעולה בשר הלבן כל כך עד שיהא שוה יותר מבשר השחור עם מעלת עורו המעולה דאם בשר הלבן יותר שוה מן בשר השחור לא יהיה כל כך שוה עד שאינו נחשב מעלת עור השחור דלפחות יהיו שוים דהלבן בשרו יפה מן השחור והשחור עורו יפה מן עור הלבן יהיו שוים בסכום אחד ולמה אמר רב חסדא אוכמא בחיורא לקי דנגרע סכום הלבן משום השחור דהוא עמהם. ומשני כי אמר רב חסדא למילתא בתורא דקרימנאי שהלבן חשוב על השחור גם בענין העור ולא אמר רב חסדא דעור השחור עדיף אלא דשאר מקומות וקאמרי עוד ולכך נמי במתני' וכו' דבכלל זה הלבן עכ"ל נראה להדיא שהם מבינים מה שאמר הש"ס ואמר רב חסדא וכו' והאמר רב חסדא וכו' הוא כמביא ראיה לתירוצו שאמר מעיקרא כי אמר רב חסדא בתורא דקרימנאי שהרי אמר רב חסדא אוכמא דמשכיה וכו' ותקשה אדבריו שאמר אוכמא בחיורא לקי אלא מוכרח לתרץ דאיירי בתורא קרימנאי וכו' דלכך נמי במתני' ס"ל דשחור עדיף דאפי' הלבן מעלי לרדיא מ"מ מעלת העור השחור היא גדולה כל כך דלהכי הוא ניחא ליה להקדיש הלבן ולא השחור דהוא שוה יותר דבעין רעה היא מקדיש וכמקדיש השחור בכלל הקדש זה הלבן דהוא ניחא ליה להקדיש הלבן. ומה שמקדיש השחור הוא משום שבדעתו יצא השחור ראשון וכמו שכתבו לעיל כן נ"ל ודו"ק:

בד"ה מי שנדר בנזיר וכו' וע"כ מיירי בשעבר דאל"כ פשיטא הוא דמונה משעה שנדר וכו' פירוש דבמתני' אינו מבואר שעבר ושתה יין קודם שבא לישאל לזה אמרו וע"כ מיירי בשעבר וכו' ולהכי קא פריך הש"ס מתני' לא ר' יוסי ולא רבנן וכו' דהך בריית' היא להדיא בשעבר על נזירותו וק"ל:

תוכן העניינים

ידי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה