אור ברסלב
ידי דוד נזיר › דף יד.

ידי דוד· רבי דוד מועטי

נזיר · דף יד.

דף יג:

גמ' אמר כמשה בשבעה באדר מאי פיר"שי דמשמ' כמשה שנפטר בשבעה באדר ושוב לא שתה יין מי הוי לשון נזירות ע"כ לפי זה משמע דגה אמר הריני כמשה ביום מיתתו שלא שתה יין יש להסתפק אם זה לשון נזירות וקשה לי פי' זה דא"כ היה לו לימנקט הבעיא באם אמר בפירוש שלא שתה יין דבשלמא לפי פירוש התוספות ניחא דהבעיא היא אם על מיתתו קאמר או על לידתו קאמר ועוד קשה לי דאמאי נקט משה משאר מתים דהו"ל לומר הריני כמת אחר מותו דמשמע ששוב לא שתה יין ואם לא היה כתוב בדברי רש"י ושוב לא שתה יין דהוא משמע אחר המיתה הוה מפרשינן דבריו כמשה שנפטר בשבעה באדר שיום מותו ודאי לא נתעסק בצרכי גופו ולא שתה יין שהיה עוסק בצרכי נשמתו וכיון שאמר כך יש להסתפק אם לשון זה לשון נזירות או לא: תו' בד"ה אמר כמשה בז' באדר וכו' וק"ק למ"ד נדרים ונדבות לא קריבין בבמה וכו' דקרבן נזיר נודר ונדב הוא ולא היה היתר גם בשילה וכן קשה מנזירות דאבשלום ע"כ גירסא זו אין לה שחר דלכ"ע דבר הנידר והנידב קרב בבמה ואי משום דאמר שם ר"ש אף ציבור לא הקריבו אלא פסחים וחובות שקבוע להם זמן דמשמע דליחיד אף הנידר והנידב. זה אינו דר"ש הכי קאמר אף ציבור עצמם לא הקריבו בגדול' יותר מיחיד בקטנה כמו שפירש שם רש"י דמוכח כך מהסוגיא וכן מדברי התוספו' שם נראה להדיא דדבר הנידר והנידב לכ"ע קרב בבמה ונ"ל שצריך ליגרוס הכי למ"ד דמנחות ונזירות לא קרבי בבמה וכו' ולא יכול להקריב קרבנהם דנזירות חובות נינהו ולא נידר ונידב הוא ולא היה היתר אלא עד שילה ע"כ דשם רבנן ור"ש ס"ל הכי עיין היטב בסוגיא ותמצא כך וגם מקשו מאבשלום דהוא היה נזיר והיאך הביא קרבנותיו אף אם תאמר דהוא עשה בבמה גדולה דהיא גוב וגבעון דהתם משמע דגם בבמה גדולה אינו יכול להביא:

ושם בזבחים דף קי"ז ע"ב התו' בד"ה הקשו קושיא זו של אבשלום בד"ה מחלוקת בעולה וכו' והניחו בתימה אבל בתמורה דף י"ד ע"ב ד"ה סמי דמתרצי תמיהה זו יעו"ש:

תוכן העניינים

ידי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה