ידי דוד· רבי דוד מועטי
נזיר · דף ג.
תו' בד"ה תנא פרע פרע יליף וכו' והכא הכי פירוש תנא פרע פרע יליף בעלמא וכו' פירוש דאינו כמו פי' רש"י דפ' משום דתנא דהכא יליף פרע פרע מכהן הדיוט דמה התם גדול שיער ג"כ הכא פרע גדול שיער דנראה דקשה להם פירוש זה דא"כ למה ליה ג"ש כיון דבנזיר כתיב פרע וכתב יהיה אלמא משמע דפרע הוא לשון גידול שיער להכי פירשו דתנא בעלמא יליף פרע פרע אלמא דשלוח הוא לשון גידול דאיירי הש"ס על לשון שלוח דהוא לשון גידול שיער ועל זה אמרו ואם תאמר ולייתי מקרא דכתיב בכהן הדיוט ופרע לא ישלחו דמשמ' דשלוח הוא לשון גידול ולמה ליה ג"ש ותרצו ונראה וכו' פירוש דלא ישלחו דכהן הדיוט הוא משמע אפי' תרי יומי נקרא שלוח פרע וכי תימא הרי בנזיר אם אמר הריני נזיר תרי יומי הרי הוא נזיר שלשים כדתנן לקמן סתם נזירות ל' יום ומשמע דבין שאמר סתם הריני נזיר יום א' או עשרה ימים לפי שאין נזירות פחות משלושים יום על זה אמרו כיון דלא אמרו בפירוש הריני נזיר תרי יומי אלא שילוח פרע אין כאן קבלת נזירות אבל כי גמרינן בג"ש אתי שפיר דשלוח הוי גדול שער ל' יום ומשתמע שפיר דנזירו' קביל עלי' ודק:
ד"ה משקין ליה מיא לפרי ורבי ואע"ג דקראי טובא לשון העברה שפיר ילפינן מחד קרא דהוי לשון ריבויא דמסתברא דעתו אנזירות הוא ע"כ משמע דאי איכא במה דלתלות אנזירות סגי וקשה לי דא"כ לעיל דאמר ילפינן כמו הכא וכן בהאיך דכלכיל והקשה ואימא מיזן עניי וכו' וי"ל דלא קאמרי אלא על לשון קרא אבל אנך דלעיל קא מייתי מעיקרא מלישנא דעלמא על זה קא פריך נאימא כלישנא דקרא ודוק:
ד"ה ציפורים סמוכין וכו' והפ' מצוה התלויה בציפורין. וכו' דטפי סמיכי לשערא ע"כ נראה דלפי פירושם זה לא בעי נזיר עובד דלא מצינן לאקשויי ודילמא הרי עלי ציפורי מצורע קאמר כיון דדעתיה דאיניש אציפורין הסמו' לשיער ולא קא מקשה הש"ס לקמן אלא אליבא דר' יוחנן דלא כפי רש"י דפירש דקא מקשה גם לר"ל דרש"י ז"ל דפירש משום סמיכות גרידא תחול הקושיא גם לר"ל אבל לפי פירושם ליכא קושיא זו ולא בעי נזיר עובר לפניו:
אבל מדברי הש"ס לקמן משמע דגם לדברי ר"ל בעי נזיר עובר לפניו מדקאמר מאי בנייהו כגון דאמר צפורין הסמוכין לשיער עלי וכו' לרש"בל אע"ג דאין נזיר עובר לפניו הרי משמע דבציפורין סתמא בעי נזיר עובר לפניו: וצ"ל דאע"ג דדעתיה דאיניש אציפורין הסמוכין לשיער קאמר מ"מ כיון דמלתא דנזירות טריחא ליה לאיניש וחמירא עליה לקבל ועוד נוסף דלשון צפורין כתבו אצל מצורע אמרינן דציפורי מצורעאי קבל עליה אי לאו דנזיר עובר לפניו:
ד"ה מכדי חיישינן קאמר וכו' דכל כמה דאיכא לפרושי דיבוריה דלאו נזירות קבל עליה וכו' וטריחא ליה עכ"ל ומאי דקאמרי לעיל דמסתברא דעתו אנזירו' היינו דווקא היכא דליכא למתלי בנדר אחר אלא דברים דעלמא אמרינן מסתברא דדעתיה אנזירות אבל בהיכא דאיכא למתלי בנדר אחר ולא בדברים דעלמא אמרינן דדעתיה אנדר אחר דנזירות חמיר עליה: