אור ברסלב
יד מלאכי חלק ב כללי הגאונים ובח"ג והרי"ף ז"ל › ו

יד מלאכי חלק ב· רבי מלאכי הכהן

כללי הגאונים ובח"ג והרי"ף ז"ל · ו

ה

אין לתמוה אם לפעמים לא יחוש הרי"ף לאוקמתא דגמ' ויפרש פירוש אחר בסוגי' מסברא דנפשיה ואף היכא דמוקי' תלמודא מחלוקת אמוראים כתנאי לא יחוש לו הרי"ף ז"ל דלמעט במחלוקת עדיף טפי כן כתב הבאר שבע בדף צ"ה ב' וסיים שם וכדי שלא תתמה וכו' אתן לך דמיון דומה מכל צד בנדון זה גופיה שהרי בירושלמי פ' בתרא דכלאים קאמר וכו' ואפ"ה לא חש הרי"ף ודעמיה להך אוקמתא דירושלמי ע"כ תורף דבריו אמר המאסף לי הדיוט קשה עד מאד בעיני לומר כן דאע"ג דחכמה כחכמת אלהין אשתכחת ביה בהרי"ף ז"ל לא אאמין כי יסופר דאיתא אינש על יבשתא דמצי פליג אמאי דאתמ' בגמ' לפום קושטא ומסקנא דמילתא מטעמא דלמעט במחלוקת עדיף טפי ולא חשו להא ואוקמוה כתנאי ובענין כיוצא בזה שכ' עוד בסימן ד' מתשובותיו שלא חש הרי"ף לאוקמתא דתלמוד' כתב עליו הר"ב לשון לימודים על טור א"ח דף ע"ד א' דהא ודאי ליתא וחלילה להו להרי"ף ודעמיה להמציא אוקמתות מסברא דנפשייהו ע"ש ואע"ג דמצינו להרי"ף ז"ל שהשמיט כמה דינים שהובאו בתלמוד וכמ"ש הרא"ם בתשובותיו ח"א סי' מ"ח שכל מה שנראה לו להרי"ף שנא' בגמ' דלא כהלכתא לא חשש לכותבו היינו דוקא כשלא איפסיקא הלכא בש"ס ויש לו להרי"ף ז"ל איזה הכרח או כלל המנגדו אבל כשבגמרא מוקי לה כתנאי נלע"ד פשוט דלא מצי שום גאון או פוסק למימר איפכא מן הטעם דלמעט במחלוקת עדיף כמדובר ועיין למהר"ם ן' חביב בס' שמות בארץ ביומא דף י"ז ב' דהוקשה לו טובא דלפי פסק הרי"ף צ"ל פי' חדש במשנה מה שלא פי' שום אחד מהאמוראים ושהוא פלא וצ"ע ע"ש וכן מצאתי עוד להתי"ט בריש ספרו פלפלא חריפתא וז"ל ואני תמיהא מאד על כל זה דמנין לו להרי"ף לפרש טעמ' דקרא מלבו ולהוציא דין מכח אותו טעם שהוא דלא כמסקנא דגמרא ע"כ וכיוצא בזה מצינו למוהרי"ק ז"ל שורש קכ"ו שכתב שיש לתפוס על הרמב"ם כשלא יזכיר האוקמתות והחילוקים שנאמרו בגמ' ע"ש האמנם על הראיה אשר הביא מההיא אוקמתא דירושלמי דלא חשו לה הרי"ף ודעמיה אע"ג דקלסה גברא רבה ואמר שדומה מכל צד לעניינינו עליה אני דן כי לדעתי הקצרה אין זווגו עולה יפה דבשלמא בגמר' דילן לא ירים איש את ידו ואת רגלו להרהר אחריה בשום דבר ממנה אחר שנסתם התלמוד משא"כ בתלמוד ירוש' שאין אנו אחראין לכל הדינים הנאמרים בתוכו והרי תמצא לרשד"ם י"ד סי' קצ"ב שכ' דמצינו כמה דינים שפסקו הפוסקים דלא כהירושלמי אע"פ שלא בא בגמ' שלנו מפורש כנגדו ע"כ ואע"ג דלעיל כלל י"ב כתבתי דבמאי דלא הובא בגמרא שלנו ילפינן מהירושלמי רצוני שם דמצינן למילף מהירושלמי ולא נימא דמאחר שלא בא בגמ' דילן ש"מ דפליגא עלה אבל שלא נטה ימין ושמאל מהדינים והאוקמתות אשר באו שמה זו ודאי לא שמענו וגם בההיא דלעיל נראה מתוך דברי הרמב"ן בהשגותיו לס' המצות דף קי"ב ב' שמגמגם בזה יע"ש וגדולה מזו כתב הרמב"ן בספר המלחמות בכתובות דף תקי"ג ב' וכתבתיו לקמן כלל פ"ד הילך לשונו לא סמכו גדולי הגאונים בפסק הלכה על הירושלמי מעולם ובכמה מקומות ימצא זה הבקי בו ע"כ באופן דהעולה מן האמור דאין ראייתו אשר הביא מההיא דירושלמי ראיה לגמרא דילן וגם הכלל בעצמו קשה לשמוע ועל מלתא כדנא תמה הרשב"א ז"ל בחידושיו לשבת דף ד' ב' על הרמב"ם וכתב בזה הלשון ואם בעלי הגמ' לא סמכו ע"ז להקשות ממנה לר' יוחנן איך נסמוך עליה לדחות דברי ר' יוחנן דהלכה כמותו בכל מקום לגבי רב ושמואל וכ"ש לגבי רב יהודה תלמידם ע"כ וע"ש וכן מצאתי עוד למוהריק"א בב"י י"ד סי' של"ד ס"ט שכת' וז"ל ול"נ דכיון דלא פשטוה בגמ' מהנך ברייתות היכי נפשוט אנן וכו' ע"כ והכנה"ג בי"ד סי' קמ"ב הגהות הב"י אות ל"ג כתב על הרמב"ם דמאחר שבירוש' ובגמרתנו לא פירשו כן מה כוחו של הרמב"ם לפרש שלא כפירושם ע"כ וכיוצא בזה תמצא עוד בפר"ח א"ח סי' ק"י ס"ב ובמים חיים שלו דף כ"ז ג' ובשו"ת זרע אברהם חלק י"ד סי' ל"א דף קכ"ה ד' כתב וז"ל אטו רבינו ז"ל אמורא הוא לחדש תירוץ מה שלא נאמר בגמ' מעולם לא שמענו זה כי הוא מעתיק מ"ש בגמ' ולא יטה ימין ושמאל כנודע למורגל בחבורו ע"כ ועע"ש דף קכ"ט ד' ובהר"מ די בוטון רסי' נ"ו וכן מצאתי תו לרש"ל ביש"ש לקמא שבפ' החובל סי' י"ג תמה על הרא"ש דאיך על בעיא שנשארה בתיקו בש"ס כתב ומסתברא וכו' דמי הוא זה שיכול לפשוט מה שנחתם בתלמוד בתיקו והסכים עמו תפארת שמואל שם וכן תמה על הרע"ב התי"ט בזבחים פרק י' משנה ו' יע"ש וצא ולמד עוד ממ"ש הרדב"ז ז"ל בס' יקר תפארת בפ' י"א מה' ביכורים הילך לשונו ועדיין אני אומר שאין כח ביד שום חכם או גאון לפסוק הלכה כנגד מה שפסק התלמוד בהדיא או כנגד מה שפסק א' מן האמוראים אם אין עליו חולק וכ"ש הכא דסתם תלמודא ורב יהודה פסקו הלכה כשמואל עכ"ד:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה