יד מלאכי חלק ב· רבי מלאכי הכהן
כללי הגאונים ובח"ג והרי"ף ז"ל · ה
כשכותב הרי"ף והלכתא כפלוני ובתר הכי כותב ואיכא מאן דפסק להפך ודאי שדעתו לספקה או לפחות לומר דמאן דבעי למיעבד כאידך דפסק להפך אם הוא לחומרא הרי זה משובח כנה"ג י"ד סי' י' הגהות הב"י אות א' לדעת הר"ן ודמש"א על חולין דף כ"ה א' ועיין ב"ח שם ס"ה ולי הדיוט לא נהירא דכשדעתו לספקה רגיל לכתוב איכא מאן דפסיק הכי ואיכא מאן דפסק הכי מבלי גילוי דעתו אבל כשגילה לנו שדעתו לפסוק כפלוני אין כאן ספק ולא מקום למעבד כאידך דפסק להפך ומ"מ הביאו שכן דרכו להביא פירושי הקדמוני' אף דלא ס"ל הכי וצא ולמד ממ"ש הרי"ף גופיה בפ' המגרש אחר שהאריך בפסקא דדינא דיליה וז"ל וחזינא לגאון דאמר וכו' ואע"ג דהני מילי דגאון סתרי למילי דידן חזינא למכתבינהו משום דמלאכת שמים היא ע"כ ותדע עוד שהאמת אתי דהא אשכחן להרי"ף בפ' הכונס דפסק הלכתא כחזקיה לגבי ר"י משום דרביה הוא וכתב ואיכא מ"ד כיון דלא אשכחן לחזקיה דפליג בהדי ר"י בהדיא הלכתא כר"י ע"כ והנה בזה ודאי לא שייך למימר שדעתו לספקה שהרי בהדיא גילה לנו דעתו בזה בפ' אלו דברים דהלכה כחזקיה נגד ר' יוחנן תלמידו אף שלא נחלק עמו בהדיא מדלא קאמר התם א"ל וכן כתב בהדיא מוהרש"א בגופי הלכות כלל כ"ו ע"ש ועיין זרע אברהם חלק א"ח סי' ח' ריש דף כ"ט דיש ללמוד כמ"ש וע"ע קרבן נתנאל בכלליו סי' ח':