יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי התיו · תרסב
תרי תנאי דפליגי אליבא דחד תנא במשנה אחת נראה דהלכה כתנא בתרא שהראשון היה בנערותו והשני בזקנותו כדאשכחן פ"ג דכלאים בסופו ר' מאיר אומר משום רבי ישמעאל כל שלשה דלועין לבית סאה לא יביא זרע לתוך בית סאה ר' יוסי בן החוטף אפרתי אומר משום ר' ישמעאל כל שלשה דלועין לבית כור לא יביא זרע לתוך בית כור וגרסינן בירושלמי על ההיא אמר ר' יוסי בר בון בא וראה מה בין תחלת ר' ישמעאל לסופו שתחלתו לבית סאה וסופו לבית כור פירוש דמה ששנה לר' מאיר בתחלת ימיו ולר' יוסי בן החוטף בסוף ימיו כן כתב הגר"ש בספר כריתות לשון לימודים ש"ב סי' נ"ט והעתיק דבריו הר"ב הליכות עולם בסוף ספרו ע"ש ולדידי המך נראה דמ"ש נראה הלכה כתנא בתרא אחרי המחילה רבה אינו מדוקדק דהא התם פסקינן הלכה כת"ק דר' ישמעאל ומאחר דלא קי"ל לא כר"מ גם לא כר' יוסי בן החוטף מעתה היכי מצינן למילף מההיא דהל' כתנא בתרא ומאין הרגלים דדברי ר' יוסי בן החוטף עדיפי מדר"מ כיון דלא קאי כשו' חד מינייהו ותו דמדברי הירוש' שהביא לא מוכח מינייהו מידי לענין דינא דהא דברי ר' יוסי בר בון לא לענין הל' איתמרו אלא רצה להודיענו בזה דאין דברי ר"מ ור' יוסי בן החוטף כשאר תרי תנאי דפליגי אליבא דחד תנא דחד מינייהו כיון אל האמת ואידך שמע מכללא וטעה אלא תרוייהו קושטא קאמרי דמר מאי דשמיע ליה מיניה דר' ישמעאל בנערותו קאמר ומר מאי דשמיע ליה מיניה בזקנותו קאמר ואין כאן מחלוקת מעתה והוי כאילו קתני במתני' ר' ישמעאל בנערותו אמר לבית סאה ובזקנותו אמר לבית כור דמסדר זמנים הוה ידע ר' יוסי בר בון דר' מאיר למד עם ר' ישמעאל בתחילת ימיו ור' יוסי בן החוטף למד עמו בזקנותו ועד בשחק נאמן שאחרי מופלג מצאתי תנא דמסייע לי הוא הרא"ש ז"ל בפירושו לכלאים שפתח באלה הדברים בירושלמי מפרש דלא פליגי ר' מאיר ור"י בן החוטף אפרתי אלא בתחלת ימיו שנה לר"מ בית סאה ושוב חזר בו ושנה לר"י בית כור ע"כ ושמח לבי גם אני שכיוונתי לדעת שר וגדול וכבר עלה במחשבה להליץ בעדו ולומר דעיקר טעמיה הוא משום דתנא בתרא אמר כדברי ר' ישמעאל האחרונים דמסתמא הם עיקר וכדקי"ל בעלמא האף אמנם אף גם לזאת לא מכרעא כל כך דהא אשכחן גבי ר' בירושלמי פ' הזהב דשנה לר' שמעון בריה בילדותו הכסף קונה את הזהב וכששנה לו בזקנותו הזהב קונה את הכסף לא בעיא למיהדר ביה וא"ל כד חילך עלך שנית לנו וכו' וכמ"ש בהדיא מוהר"י חאגיז בס' הלכות קטנות והרב הון עשיר ע"ש ואף בגמרא דילן מצינו דרב אשי סבר דכילדותיה מסתברא אלא דדחו לה התם וכן בפ"ד דע"ז נ"ד ב' דאיתא שם כי האי טעמא אי לאו דאשכחו טעמא למאי דסבר ר' בזקנותו לא הוה הדר ביה ר"ש בריה ע"ש הא קמן מבואר דלאו בקשישותא ובחזרה תליא מילתא אלא בסברא נכונה וכמו שהוכחתי בכללי הלמ"ד בראיות מספיקות דאין החזרה מעלה ומוריד כלל לענין הלכה אלא לעולם אית לן למיזל בתר מאי דמסתבר טפי יע"ש: