יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי הריש · תקנג
רב תנא הוא ופליג בפ"ק דכתובות ח' א'. ר' חייא תנא הוא ופליג בפ"ק דמציעא ה' א' ופשיטא שאינם תנאים שלא הוזכרו לא במשנה ולא בבריי' אלא ר"ל שהם חשובים כמו תנאים ויכולים לחלוק על משנה וברייתא כן כתב ה"ע בש"ב פ"ב וכת' עליו מיהריק"א דלא דק שר' חייא סידר הברייתות ורב סידר הברייתות של ת"כ ע"כ ועמו הסליחה לפק"ד דאי משום הא לא איריא שהרי גם שמואל סידר ברייתות כמו שסברו ר' חייא ור' אושעיא כמ"ש רש"י בפ' מי שמתו כ' א' ד"ה בתליסר ובס"פ אין צדין כ"ט א' ד"ה תנא דבי שמואל וכ"כ הר"ן שם ולא מיקרי תנא משום הכי בשום דוכתא ככתוב בכללין דלעיל והכי נמי תקשי על הר"ן שכתב בפ' גיד הנשה דף תש"ט ב' דלוי תנא הוא מדתני מתניתא דהדבר קשה להמציא כללים חדשים שאין להם שורש בש"ס ומה גם דטעמא דידיה לא מכרעא דשמואל יוכיח כמדובר ומוהר"ש אלגאזי שם ביבין שמועה הליץ בעד ה"ע ואמר דסובר ה"ע דנהי ר' חייא ור' אושעיא חברו ברייתות שהיו שונים מה ששמעו מהתנאים מ"מ הם עצמם אינם תנאים שהרי לא הוזכרו לא במשנה ולא בברייתא ע"כ ואחרי המחילה לא דק ואישתמיט מיניה דבפ' במה בהמה ד' נ"ג ב' וכן בפר' במה אשה ס"ב א' ובפר' כיצד צולין פ"א א' הוזכר ר' אושעיא בברייתא גם הלום ראיתי למוהרש"א שם שדקדק על הליכות עולם שהרי מצינו שהוזכר ר' חייא בברייתא בפ"ק דחולין ט"ו דאמר רב כהנא השוחט במחובר לקרקע רבי פוסל ור' חייא מכשיר ורש"י שם ומוהריק"א בדף צ"ב הזכירוה בלשון ברייתא יע"ש ואף גם זאת לאו כלום הוא דמה יתן ומה יוסיף שרש"י ומוהריק"א הזכירוה בלשון ברייתא באשגרת לישן כיון דעינינו הרואות דמימרא היא ולא ברייתא דאף שהוזכרו התנאים באותה מימרא מ"מ מימרא מתקריא כל עוד דלא קאמר תניא או ת"ר כמו שכתבתי בסוף אות המ"ם בשם התוספות פ"ד דכתובות מ"ד א' ד"ה והלכתא באופן דאין בכל זה כדאי לסתור דברי הליכות עולם ואי קשיא על ה"ע הא ודאי קשיא שהרי מצינו בפ"ק דשבת ב' א' שהוזכר ר' חייא בברייתא דקאמר כתנאי ר' חייא אמר וכו' רבי יהודה ן' בתירא אמר וכו' וכן מצינו עוד בפ"ב דכתובות כ"ה ב' דתניא הרי שבא וכו' דברי ר' אמר לו ר' חייא וכו' וכן תמצא עוד בחולין כ"ז ב' ול"ו א' ובפ"ק דנדה ח' ב' ושם ס"ב ב' ובפ' כל הנשבעין מ"ז ב' הרי דר' חייא נמי הוזכר בברייתא ומכאן אתה דן דאישתמיטו כל הני סוגיא דאייתינ' גם ממוהריק"א ומוהרש"א מדלא הזכירום והוא פלא ולא סוף דבר ר' חייא הוא שהוזכר בבריית' אלא אף רב מצינו שהוזכר בברייתא לדעת גדולי עולם דעלה דאמרינן בפ' האשה שנפלו פ"א והתניא ר' אבא אומר שאלתי את סומכוס וכו' כתב ר' בצלאל בשיטה מקובצת שלו דאפשר דהיינו רב בר פלוגתיה דשמואל והביא עוד שם בשם סדר עולם להרמב"ם ובשם הרשב"א שהיה רב בזמן התנאים יע"ש וכן מצאתי עוד להתו' ז"ל בחידושי ברכות שלהם כ"י בפ' הרואה גבי שוינהו אבא לכ"ע קצירי שפ' בשם הערוך כי אבא היה שמו של רב ובני בבל הי דרין רב לכבוד וכתבו וז"ל והיינו נמי אמרינן בכתובות פ' האשה שנפלו לה נכסים תניא א"ר אבא שאלתי את סומכוס וכן ראיתי במדרש ויכולו רבא אמר רב יהודה אמר ר' אבא משמע דהיינו רב וכך היה שמו והאריכו להקשות על פירש"י שם דשמואל היה קורא אבא לרב דרך כבוד והכריחו מכמה דוכתי דשמו היה אבא וכ"כ רשב"ם בפ' ח"ה נ"ב א' ע"ש הרי דאף לדעת התוס' ז"ל רב נמי הוזכר בברייתא וכן כת' עוד בס' יוחסין ריש אות אלף מהאמוראים בשם רב האי גאון כי בג' מקומות מצינו לרב שהוא תנא חדא בפ' שלשה שאכלו רב אבא אמר צריך שיאמר הודאה תחילה וסוף ואידך בפ' האשה שנפלו לה נכסים רב אבא אמר שאלתי לסומכוס ואידך וכו' וכתב עוד שם בתוספתא דחולין ודביצה ובש"ס פ' כסוי הדם פ"ד ב' דאיתא שם א"ר אבא זה א' הדברים שאמר ר' חייא אין לי עליהם תשובה והשיב ר' אלעזר הקפר ברבי תשובה הא קמן ג' גאוני עולם כולם מתנבאים בסגנון א' דרב נמי הוזכר בברייתא וזה חידוש גדול ואחר עמל וטורח מצאתי עוד פי"ג דיבמות ק"ח ב' דקאמר מאן תנא על רב וכת' שם רש"י ותנאי דקאמר היינו רב ור' ישמעאל דרב נמי תנא הוא ע"כ ודע דאע"ג דמצינו שרב ור' חייא הוזכרו בברייתא כמדובר עכ"ז כת' רש"י בפ' המפלת כ"ו א' ד"ה חדר אביי דר' חייא הוא תנא ואמורא והיכא דאמר מנפשיה בלשון מימרא הויא שמעתא וכן כת' בס' יוחסין אות ח' ואל תתמה על החפץ שהרי גם ריב"ל מצינו שהוזכר במתניתין דסוף עוקצין ועכ"ז כת' רש"י בפ' מרובה פ"ב א' דאמורא הוא וכן נראה בנדה ח"י ב' ובהרי"ף פ' כל שעה גבי קיטוף ע"ש ובס' יוחסין ולפ"ז איכא למידק על דברי ר' יונה דבפ' כיצד מברכין גבי ופליגא דר' חייא דא"ר חייא פת פוטרת וכו' כת' וז"ל אע"פ שהאמוראים אינם חולקים על התנאים בא להשמיענו כאן שאינם סוברין דברי ר' חייא בזה וכפי דברי רש"י דפ' המפלת הנ"ל לא היה צריך לזה דכיון דבלשון מימרא נאמרה שפיר מצו האמוראים לחלוק עליו: