אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי הריש › תקנב

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הריש · תקנב

כללי הריש

רב תנא הוא ופליג. ר' חייא תנא הוא ופליג מצינו בכמה דוכתי בגמ' אך ר' יוחנן תנא הוא לא מצינו ולא ראינו בכל הש"ס דלימא הכי ואדרבא יש הוכחה גמורה דלאו תנא הוא מדאמרינן פ"ק דכתובות ח' א' אמר רב נחמן אמר רב חתנים מהמנין ואין אבלים מן המנין מתיבי חתנים ואבלים מן המנין מתני' קרמית עליה דרב רב תנא הוא ופליג איתמר אמר רבי יצחק אמר ר' יוחנן חתנים מן המנין ואין אבלים מן המנין כי תניא ההיא בשורה ע"כ והשתא אם איתא דגם בר' יוחנן אמרינן תנא הוא ופליג כי היכי דתריץ רב תנא הוא ופליג הכי נמי הוה ליה לתרוצי על ר' יוחנן אלא ודאי דר' יוחנן לאו תנא הוא והן הן דברי התוספות שם בכתובות ודברי המפרש למסכת תמיד בפ"א יע"ש וכן כתבו התוספות עוד בעירובין ל"ח ב' ד"ה אמר רבה ובפסחים צ"ב א' וביבמות ז' ב' ובנדה כ"ג ב' וע"ע בריש יומא ג' ב' ד"ה דרביה ובנזיר ס"ה א' ד"ה הוא ובזבחים ל"ב ב' ד"ה ור' יוחנן וכן מצאתי עוד להרשב"א בחידושיו ליבמות דף צ' ד' ולהריטב"א בחידושיו לכתובות דף ז' א' ולש"מ על ביצה ספ"ד לך נא ראה וכן כתב עוד מרן בכ"מ בפ"ב מה' ע"ז הלכה י' והש"ך בי"ד ססי' רמ"ב בכלליו שם וכן מתבאר מהליכות עולם דלא אדכר רק לר' חייא ולרב וכ"כ בהדיא הר"ב חוות יאיר בכלליו שבסי' צ"ד והר"ב חזון נחום על סדר קדשים ד' קל"ד יע"ש ואע"ג דדברי כל הני רבוואתה לא בעי חיזוק מ"מ מטיבותייהו אמינא דלפק"ד יש להכריח עוד כן מהא דאיתא בפ' מרובה פ"ב א' גבי תנאים שהתנה יהושע דפריך והא כי אתא רבין א"ר יוחנן אחד אילן וכו' כלומר וברייתא דקתני י' תנאים דוקא קשיא לר' יוחנן ומהדרינן אלא מאן תנא י' תנאים שהתנה יהושע ריב"ל הוא הרי דלא משכח תלמודא שום מציאות דר' יוחנן יחלוק על הברייתא מדאיצטריך למיהדר ביה ולמימר די' תנאים לא נשנו בשם שום תנא רק ריב"ל קא' להו שהוא אמורא ומצי פליג עליה ר' יוחנן וכמ"ש רש"י בבירור דר' יוחנן אמורא הוא ולא מצי פליג אבריית' וע"ע רש"י בחגיגה ט' א' ד"ה ותנא וביבמות ס"ד ב' ד"ה אמר לה. ודע דאע"ג דבכריתות בלשון לימודים שער ג' סי' קמ"א נמצא כתוב מצינו בכמה דוכתי רב תנא הוא ופליג וכו' כבר הכריח מוהר"ש אלגאזי ביבין שמועה דף ח"י ב' מדברי הכריתות גופיה שט"ס הוא מ"ש דר' יוחנן תנא הוא ופליג יע"ש. ברם מאי דאיכא לאתמוהי עליה הוא שבס' הליכות אלי שלו עשה עצמו כאילו לא ידע מ"ש איהו גופיה בספר יבין שמועה הנזכר וכת' שם בכלל פ"ג פעם ושתים שר' יוחנן הוא תנא כרב וצ"ע. איברא שמצאתי למהר"י בי רב שבשיטתו לקידושין דף צ"ו ב' כתב בפשיטות דר' יוחנן תנא הוא ופליג וכן מצאתי עוד למוהר"י קורקוס רפ"ג מה' מתנות עניים ולהר"ב שדה יהושע על הירושלמי פ"ק דכתובות דף ט' א' ולהפר"ח בי"ד סי' קי"ג ס"ק כ"א ולי המך מאד עמקו מחשבותם דמנא להו למימר הכי כיון שאין רמז מזה בכל הש"ס ואדרבא הפך דבריהם מוכח מהנהו סוגיי דכתובות ודפ' מרובה שהבאתי לעיל כמו שכתבו רש"י ותוס' ושאר רבוואתא דאייתינא אחת מלמעלה וכבר עלה בדעתי לומר דאולי למדו לומר כן ממאי דאיתא בפ' כיצד צולין פ"א א' דתניא ר' אושעיא אומר וכו' וא"ל ר' יוחנן וכו' דלפום ריהטא משמע דר' יוחנן הוזכר בברייתא אבל אחר קצת התבוננות דקדקתי דאם איתא שהוא מלשון הברייתא הוה ליה למימר א"ל ר' יוחנן ומדנקט וא"ל ר' יוחנן ש"מ דדברי הש"ס אינון משום דהוה קים ליה לתלמודא דר' יוחנן פליג עליה דר' אושעיא בההיא מלתא ומאחר שכן אכתי בפזיזות קאימנא על מה אדניהם הטבעו לחדש כלל שלא בא זכרונו בכל התלמוד ולי הדיוט צ"ע ומה גם שדקדקתי בתשובת רב שרירא גאון שהביא הר"ב ס' יוחסין בדף קי"ג ע"ב ושם ראיתי דלא מני לר' יוחנן בהדי אינון רבנן דאיתנון תנאי ואמוראי והכי נמי יש לדקדק על הרשב"א ז"ל דבחידושיו לשבת פ"ג דף י"ד ד' כתב דרב תנא הוא וכן שמואל דמאין למד לומר כן כיון שלא נמצא כן בכל הש"ס ומלבד זה תשובת ר' שרירא גאון הנ"ל הויא תיובתיה שהרי כתב וז"ל הוו נמי רבנן אחריני דהוו אמוראי בלחוד כגון שמואל ורב שילא וכו' ע"ש וכן מצאתי שוב להר"ב ראש יוסף על ח"מ סי' ס"ב סעיף ד' שכת' וז"ל ולומר ששמואל תנא הוא ופליג זה לא שמענו ולא ראינו וכמדומה לי ששמעתי שהתוס' במקום א' כתבו דשמואל נמי תנא הוא ופליג ע"כ ואחרי המחילה הראויה אע"פ שאין לא ראינו ראיה לא ראיתי ולא מצאתי להתוס' ז"ל שכתבו כן בשום דוכתא ועיין בכללין דבסמוך:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה