אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי המם › תלא

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי המם · תלא

תל

מאי קראה כדקאמר הכי בגמרא הוא אסמכתא ורמז בעלמא בעניינים שהם מדברי סופרים ולא תמצא שיאמר בעל המימרא עצמו מאי קראה אבל חכם אחר מסמיך אחריו הדבר באמרו מאי קראה כ"כ הרמב"ן בפ' המצות שורש א' דף ו' ע"א הביא דבריו בעל יבין שמועה כלל תקפ"ט והכנה"ג בכללים נפרדים סי' מ' ואני המך בעניותי מצאתי מחודש בפ' העור והרוטב קכ"ח דקאמר מאי קראה והיא דרשה גמורה במילתא דאורייתא והכי איתא התם אבר מן החי דמטמא מאי קרא א"ר יהודה אמר רב וכי ימות מן הבהמה והאי מבעי ליה לכאידך דא"ר יהודה אמר רב וכו' א"כ לכתוב רחמנא מבהמה מאי מן הבהמה ש"מ תרתי ע"כ והנה מדהדר פריך והאי מבעי ליה וכו' ומתרצינן א"כ לכתוב כו' מוכח ודאי דדרשה גמורה היא וכדדייקי התוס' דסוכה ט' א' ד"ה מנין וכ"כ עוד בפ"ח דע"ז ס"ז א' ד"ה א"ר יוחנן ע"ש וע"ע בפ' אלו נאמרין ל"ב ב' שכתבו דבאסמכתא לא דייק תלמודא כלל הבאתי דבריהם בכללי האלף ובלא זה נמי גדר מילת אסמכתא בכל מקום כך הוא שאינו מענין הפסוק ואסמכוה עליה לסימן בעלמא כדי שיהא נודע ונזכר ככתוב בדברי קדשו של הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לסדר זרעים ומאחר שכן לא שייך לאקשויי עליה האי מבעי ליה וכו' כיון דלזכרון קאתי בסימנא טבא אלא שאין אנו צריכים לזה דהא מהסוגיא שם מוכח שדין אבר מן החי הוא ממש כדין הנבלה עצמה לטמא במשא אדם ובגדים כיון דמקרא דנבלה ילפינן לה וכן פסק הרמב"ם בפ"ב מה' אבות הטומאות הלכה ג' ע"ש וכן מצאתי עוד להרא"ש והר"ש בפ"ק דכלים משנה ב' שהקשו אמאי לא תני אבר מן החי שדינו כדין נבלה לטמא במשא אדם לטמא בגדים ותירצו דישנו בכלל נבלה כיון דמקרא דנבלה שמעינן ליה בהעור והרוטב דכתי' וכי ימות מן הבהמה שמקצתה מתה כגון שנתלש ממנו אבר מחיים אתה הראת לדעת דאיסור אבר מן החי מן התור' הוא כנבלה עצמה ואפ"ה קאמר עליה תלמודא מאי קראה והוא חדוש גדול עוד אחרת יש ס"פ ואלו הן הגולין י"ב ב' מאי קרא כי בעיר מקלטו ישב עיר שקלטתו כבר ופירש"י קרא יתירא הוא דמצי למכתב כי שם ישב ע"כ וידוע דכל קרא יתירא דרשה גמורה ומקרא מלא הוא ולא מדה משום אחת מן המדות וכן מצאתי מבואר בתי"ט פי"ב דנגעים משנה ב' יע"ש וכ"כ הכריתות בנתיבות עולם סי' ך' יע"ש. ואיכא למידק לכאורה על מ"ש הרמב"ן עוד שלא נמצא שיאמר בעל המימרא עצמו מאי קראה דהא אשכחנא בפ' אין מעמידין כ"ד א' דלמאי דמתני רב זביד בההוא עובדא דר' אמי ור' יצחק נפחא הכי איתא התם אמר ר"א כולם גרים גרורי' הם לעתיד לבא ומאי קראה כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה וכו' ולפום ריהטא משמע דר"א גופיה דאמר כולם גרים וכו' איהו נמי אמר מאי קראה אך אחר קצת התבוננו' אי אפשר לומר כן שאין זה מדרך התנאים להסמיך דבריהם הם בעצמם אקראי אבל האמת הוא שר' אמי ור' יצחק נפחא הם הם שאמרו ומאי קראה ותרווייהו אמרי שקדם לזה נמשך עד מתקיף לה ר' יוסף אלא דאשכחנא תו בפ' פרת חטאת קט"ז ב' דקאמר מאי מטה של טורבל אמר אביי עיזא דקרקשא דדיישן דישאי אמר אביי מאי קראה הנה שמתוך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות הרי דאביי עצמו שהוא בעל המימרא הוא דקאמר מאי קראה ולקיים את דברי הרמב"ן ז"ל נ"ל המך לומר שאין גירסא זו מדויקת דאם, איתא דאביי גופא קאמר מאי קראה אמר אביי אמר אביי תרי זימני למה לי לא הוה ליה למימר אלא אמר אביי עיזא וכו' ומאי קראה וכו' אלא ודאי דט"ס נפל בספרים וצ"ל א"ר יוסף מאי קראה דהא קחזינא בפ' אין מעמידין כ"ד ב' ובפרק הקומץ רבה כ"ב א' דמייתי הך מימרא גופא ובתרווייהו כתוב לאמר אמר רב יוסף מאי קראה ולא הוזכר בשום חד מינייהו שם אביי כלל לא במימרא ולא גבי מאי קראה וכיון דגירסא זו מכוונת בתרי מסכתי אית לן למסמי חדא מקמי תרתי כן נלע"ד:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה