יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי המם · תל
מנא לן מצינו דקאמר בגמרא והוא אסמכתא בעלמא. וזה בפ' אלו מגלחין י"ש ב' דיליף ל' מנזיר וקאמר התם מנלן ומייתי מיהי"ה בגימ' ל' וההיא אסמכתא היא וכן בפ' השוכר את הפועלים פ"ט סע"ב דקאמר התם ותרתי דקבעי ספיתא מנא לן אמר רב מתנה דאמר קרא כי קבצם כעמיר גורנה וכתבו שם התוס' אסמכתא היא וכן בפ' י"ט של ר"ה ל' א' איתא ומנלן דעבדינן זכר למקדש דאמר קרא כי אעלה ארוכה לך וגו' והיא אסמכתא גמורה וכן בפ' בנות כותים ל"ב ב' איתא עליונו של זב מנלן דכתיב וכו' וכתב הרע"ב רפ"י דפרה שהוא מדרבנן וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ו מה' מטמאי משכב ומושב הלכה ג' ולדידהו ודאי צ"ל דקרא דמייתי בנדה אסמכתא בעלמא הוא וכמ"ש שם מרן בכ"מ וע"ע ר"פ יום הכפורים גבי ה' עינויין דקאמר בהו מנלן אף דהוו אסמכתו' כמ"ש שם התוס' וגדולה מזו מצאתי בפ"ב דחולין ל"א ב' דקאמר אלא חולין דלא בעי כוונה מיהא מנלן דתנן פירות שנפלו וכו' והרי זה מנלן מחודש דלא מייתי קרא לא בדרשה גמורה גם לא בדרך אסכמתא ואפ"ה קאמר עלה מנלן וכן מצאתי עוד בפ"ק דבכורות ז' ב' ע"ש ובהדיא איתמר בפ"ק דגיטין ז' א' א"ל ריש גלותא לרב הונא כלילא מנ"ל דאסור מדרבנן דתנן וכו' וכן תמצא בבכורות נ"ד א' ולפי זה יהיה פירוש מנלן היכא תניא לה להאי מילתא וכמו שמצאתי להרא"ה ז"ל בחדושי כתובות פ"ט דף נ"ה ב' ע"ש וע"ע מגילה ב' ב' זכירה מנלן ושם י"ז א' הלל מנלן וגם מנא הני מילי מצינו דקאמר על דבר שעיקרו אינו אפילו מדרבנן וזה בפ' אין עומדין ל"ב ב' דעלה דתנינן תמן חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים קאמר עלה בגמ' מנה"מ אמר ריב"ל אמר קרא אשרי יושבי ביתך וזו ודאי דאסמכתא בעלמא היא דהא מדת חסידות הוא דהוו עבדי וליכא בה שום חיובא אפי' מדרבנן ובפירושא איתמר בדברי רש"י רפ"ב דביצה ט"ו ב' וז"ל מנה"מ לאו דוקא מקרא יליף דעירובי תבשילין דרבנן והכי קא מבעיא ליה אהיכא אסמכוה רבנן ע"כ וכ"כ הר"ן שם והוסיף דדכוות' בפ' אין מעמידין גבי שלקות דלא מיתסרי אלא מדרבנן ואפי' הכי בעינן מנה"מ אמר קרא אוכל בכסף תשבירני ואני אוסיף על השמועה שכן מצאתי עוד בפ' חומר בקדש כ"ג ב' דעלה דתנן התם הכלי מצרף וכו' איתא בגמ' מנה"מ אמר רבי חנון דאמר קרא כף אחת וגו' וכתב שם הרמב"ם בפירושו וכן הרע"ב ברפ"ח דעדיות שהוא אסמכתא ע"ש וכן על מתני' דתנינן תו תמן כ"ו א' ובשעת הרגל אף על התרומה אמרי' עלה בגמ' מנה"מ אמר ריב"ל דאמר קרא ויאסף כל איש ישראל וגו' וזו נמי אסמכתא גמורה היא כמ"ש שם התי"ט לפי דברי הרמב"ם ע"ש ותו בפ"ק דנזיר ה' א' דקתני סתם נזירות ל' יום איתא שם מנה"מ א"ר מתנא אמר קרא קדוש יהיה יהי"ה בגימ' תלתין הוו וכתב הרמב"ם ז"ל שם בפירושו וז"ל סמכו זה העיקר ר"ל סתם נזירות ל' יום למה שנאמר קדוש יהי"ה וכו' ואמנם סמך לזה על דרך סימן ע"כ והכי אשכחנא תו בר"פ גט פשוט ק"ס א' דקא בעי תלמודא מנה"מ שיש ב' מיני שטרות פשוט ומקושר ומילי דרבנן נינהו כדמסיק שם תלמודא אלא מקושר מדרבנן וקראי אסמכתא בעלמא הרי מבואר מכל הלין דוכתי שדרך התלמוד לומר מנלן ומנה"מ גם בדברים שעיקרן מדרבנן וקראי אסמכתא בעלמא נינהו וע"ע חולין ל' ב' ומגילה י"ז א' ובכורות נ"ד ב' ובפ' כל הבשר וקי"ז א' ושם תוס' ד"ה אמר גם בפי"ן קי"א ב' קאמר מנה"מ על ירושת הבעל אף דלהרמב"ם היא מדבריהם כמ"ש בפ' י"ב מה' אישות ובספי"א מה' שמיטה ובפ"א מה' נחלות ושם פ"ו ע"ש וע"ע בפ"ב דעירובין כ"ג ב' ושם בתוס' ד"ה פשטיה ובפ"ק דפסחים ז' ב' לאור הנר מנה"מ ושם צ"ח ב' ובסוכה מ"ח ב' ובתענית כ"ז א' וב' ע"ש פירש"י ובמגילה ב' ב' ול"א ב' ודלא כהליכות עולם שכת' בפשיטות בש"ב פ"א דכל מנלן ומנה"מ שייך בדברים שיש להן עיקר מן התורה ואף שדבריו הם לקוחים מהרמב"ן בס' המצות דף ו' א' ואחריו נמשך המשפט צדק ח"א סי' ט"ל וח"ב הביא דבריו הר"ב כנה"ג בכללים נפרדים סי' מ' וכ"כ הפר"ח במים חיים דף כ"ח ב' וגם הליכות עולם חשב לדקדק כן מדברי התוס' דיומא מ"מ הא קחזינן דבגמ' קאמר לה נמי גבי אסמכתא כאמור וכבר הושג על זה ממוהר"ש אלגאזי שם ביבין שמועה מההיא דרפ"ב דביצה דאייתינא לעיל ותשובה נצחת השיבו דליכא למידק מידי מהתוס' דיומא ע"ש שדבריו נכונים בנימוקן וטעמן ובלא זה נמי הנה מקום אתי לדקדק הפך מזה מדברי התוס' גופייהו דהא בריש יומא אמרינן מנה"מ (דבעי פרישה ליה"כ ולפרה) וכתבו התוס' שם דף ד' א' ד"ה נכנסו שהיא אסמכתא מבואר שפיר מזה דלדידהו נמי אשכחן בש"ס דקאמר מנה"מ על דבר שעיקרו מדרבנן ואחר כתבי כל זה כה הראני ה' שר וגדול בישראל הוא הגאון מוהרא"ם ז"ל דשדא נרגא בהאי כללא באמרו שכל דברי ה"ע בזה שקר הם הביא דבריו מוהר"ש אלגאזי בגופי הלכות אחר חתימת הכללים ע"ש בדף צ"ד ב' ויאורו עיניך וע"ע הרא"ם פרשת בשלח ס"פ אל יצא איש ממקומו: