יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי המם · תכט
מעשה שמביאו הש"ס שני פעמים במסכתא אחת הוא תימה. כן כתבו התוס' שלהי פ' מי שמת קנ"ט ב' על מעשה דבר סיסין שהוזכר שם ובחזקת הבתים ל' א' ועל פי זה תמה הר"ב פחד יצחק למה מייתי הש"ס תרי זימני עובדא דר' ור' חייא הוו יתבי בסעודתא קמי דר' וכו' בברכות פ' כיצד מברכין מ"ג א' ובפ' ג' שאכלו מ"ו ב' ולי המך יש ליישב דחד מנייהו עיקר ואידך אגב גררא דהכי משני תלמודא פ' שבועת הדיינין מ"ב על מאי דאקשינן שם מאי קמ"ל זוקקין תנינא זוקקין את הנכסים שיש להם אחריות לישבע עליהם ע"ש ואם לחשך אדם לומר דתהיא בתרי מסכתי והכא בחדא מסכתא הוא דאיירינן אף אתה אמור לו דאשכחן בפ"ק דזבחים י"א ב' דמשני הכי אף ששתי המשניות הם במסכתא אחת יע"ש וכן מצאתי עוד להר"ש ז"ל רפט"ו דאהלות שכתב וז"ל סגוס עבה וכופת עבה זו משנה שאינה צריכה דתנינא לעיל פי"א וצריך לומר דחד מינייהו אגב גררא נסבה ע"כ וכן תירצו התוס' עצמן בפ' ר"א דמילה קל"ג א' ד"ה עושין גבי עושין כל צרכי מילה שנישנית שתי פעמים באותה מסכתא אמור מעתה דאם על המשניות אמרו כל שכן דאמרינן ליה גבי עובדא דתלמודא ועיין פ' הרואה נ"ה סע"ב דמייתי מימרת רבי יוחנן השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה וחזר ושנאו באותו פרק עצמו באותו מקום ללא צורך בדף נ"ז רע"ב וע"כ לומר כדכתיבנא: