יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי הלמד · שעג
לאו תרוצי קמתרצת לה תריץ ואימא הכי. משני הכי בכמה דוכתי בגמ' והענין הוא בכולם דכשבא המקשה להקשות לו מברייתא שאף לפי דברי המקשה צריך לתרצה מהדר ליה הפשטן לא תרוצי קא מתרצת לה כי היכי דלא ליהוי משבשתא מכיון דנחית לתרוצה תריץ נמי ואימא כך וכך באופן דלא תיקשי עלי ולכאורה צ"ע בנדה ס"ט ב' דעל מאי דבעא רבא לתרוצי מתני' דטועה כדי לאוכוחי מינה דלרבנן לא בעינן ספורין לפנינו קאמר שם בגמ' א"ל רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי ולאו תרוצי קא מתרצינן לה תריץ ואימא הכי ספרתי ואיני יודע כמה ספרתי וכו' ע"כ וקשיא לי דהא אף למאי דתריץ רב אחא בריה דרב יוסף ספרתי וכו' משמע דאית ליה דרבא דלא בעינן ספורין לפנינו לרבנן דהכי דייק לישנא דספרתי ואיני יודע מה ספרתי דמיירי שלא ספרה לפנינו ומאחר שכן מה יתן ומה יוסיף הך תירוצא דרב אחא טפי מדרבא כיון שלתרוייהו יוצא מכוונת תירוצם דלרבנן לא בעינן ספורין לפנינו ולעד"ן דיתורץ זה במה שנקדי' דלמאן דבעי ספורין לפנינו לאו דוקא בפנינו ממש קאמר דמקרא מלא דבר הכתוב וספרה לה דמשמע לה לעצמה אלא הכוונה היא דנדע בבירור שספרה דאז הוה כאילו ספרה לפנינו וכמ"ש מוהריק"ש בהגהותיו על הש"ע בח"מ סי' קפ"ז בשם הרמב"ן דבפניו שאמרו בכ"מ וו לא בפניו ממש ובמעמדו אמרו אלא בידיעתו וכמו שכתבתי בכללי הדינים אות בי"ת בשם כמה מהאחרונים והשתא לפ"ז מצינן למימר שפיר דרב אחא דחויי קא מדחי לתירוצא דרבא משום דבתירוצא דרבא לא הוזכר כלל ספורין מטעמ' דס"ל דלרבנן לא בעינן ספורין לפנינו פי' דאין צורך שנדע בבירור שספר' ולהכי קאמר ר' אחא תריץ ואימא הכי וכו' כלומר לעולם דלרבנן לא בעינן ספורין לפנינו דכי היכי דלאוכוחי מינה דלרבנן לא בעינן ספורין לפנינו הוצרך רבא לתרץ הבריית' ולשבש' תריץ ואימא הכי ספרתי וכו' דכיון דהוזכר בה ספור נוכח מינה איפכא דבעינן ספורין לפנינו לרבנן נמצא לפ"ז דהאי דתריץ ואימא הכי נמי הוי פירושו ככולהו אינך דבש"ס דבעי למדחי בהא דברי חבירו וכן ראיתי להרא"ש שם שכתב ואע"ג דדחי לה רב אחא בריה דרב יוסף דיחויא בעלמא הוא ע"כ: