אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי הלמד › שעב

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הלמד · שעב

שעא

לאו הבא מכלל עשה. נסתפק בו הרב המובהק אב"ד ור"מ דק"ק נא אמון יע"א כמהור"ר אברהם ישראל נר"ו אי נדחה מפני עשה אי לא:

ודנא כתבא די רשים מר ניהו רבא. כאחד מצבא. חסיד שבכהונה. החכם השלם הדיין המצויין עצום ורב כמוהר"ר מלאכי הכהן נר"ו והנה ה' נצב עליו לשומרו. אכי"ר:

כפילנא שלמא רבא למר. אותותי אלה להציג קמיה דמר את אשר נסתפקתי אי אתי עשה ודחי לאו הבא מכלל עשה אי חשיב לאו לענין זה ואתי עשה ודחי לא תעשה או חשיב עשה ואינו נדחה מפני עשה דלכאור' נראה שאינו נדחה שהרי אמרו בכמה דוכתי דלא אתי עשה דיבום ודחי לאו ועשה דאלמנה לכהן גדול וכבר עלה בהסכמה הריטב"א הביאו הר"ב יבין שמועה כלל רי"ג דטעמ' דלא אתי עשה ודחי לא תעשה ועשה הוא משום דמאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה ולא משום דבהצטרפות העשה אלים לא תעשה הרי דלא אתי עשה גמור ודחי עשה דבעולה שהוא לאו הבא מכלל עשה וכן נראה מדברי הרשב"א ז"ל בפ' כיצד דף צ"ז ד' וכן נראה מבואר בפ' תמיד נשחט דף נ"ט דעש' דהשלמ' שהוא לאו הבא מכלל עשה אינו נדחה מפני עשה דאכילת קדשים אלא שהרשב"א הובאו דבריו בש"מ לכתובות במאי דשייך לדף מ' כתב דעשה דמצרי כיון דאינו עשה גמור אלא לאו הבא מכלל עשה לא עדיף מלאו גמור דנדחה מפני עשה וכן בעולה לכהן גדול לא הוי עשה גמור אלא נדחה מפני עשה כלאו והדבר צריך תלמוד ואעיקרא דברי הריטב"א ז"ל תמוהים לעניות דעתי דמלבד מה שהקשה עליו הר"ב יבין שמועה ז"ל ותירוצו אינו מספיק כמו שיראה מעכ"ת תו קשיא לי ממ"ש בפ' כיצד קפסיק ותני לא שנא מן הנישואין ולא שנא מן האירוסין בשלמא מן הנישואין לא אתי עשה ודחי לא תעשה ועשה אלא וכו' ואם אית' לדהריטב"א דמאי דלא דחי עשה ללא תעשה ועשה הוא לרווחא דמילת' דבלאו הכי אין עשה דוחה עשה אחר מהיכ' פשיט' לתלמודא דאלמנה אן הנישואין לא מצי כהן ליבם אי משום דאיכ' עשה ולא תעשה הא הלא תעשה כמאן דליתיה ועשה דיבום דחי ליה ועשה דאשה בבתוליה יקח הוא עשה שאינו שוה בכל וליתי עשה דיבום השוה בכל ולידחי עשה שאינו שוה בכל אלא בכהן גדול אלא ודאי דבהצטרפות העשה ולא תעשה אלים העשה נמי ובהצטרפות שניהם מקבלין דין מן דין יודיעני בזה דעתי הרחבה וכי מטי מר להאי כללא בספרו הנחמד לשום את שמי שם יהא רעוא דספרא דבי רב יגלה ויראה החוצה ושמעתתיה ליבדרן באהלות דרבנן:

נאם נאמן בברית אהבתו הוא אברהם ישראל ס"ט

אני עניתי מהוד שיחתו העמוקה. שותא דיניקא בשו:

אחד היה אברהם המיוחד בהוד והדר היקר ראש הממשלה הראשונה. דבר אחד לדור אב"ד ור"מ ורעיא מהימנא. יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל.

את קולו שמעתי בגן עדן האר"ש. קול גדול ולו יסף תוספת דרבנן עלה ונסתפק אי אתי עשה ודחי לאו הבא מכלל עשה אי חשיב לאו ואתי עשה ודחי ליה או חשיב עשה ואינו נדחה מפני עשה ואירא כי עירום אנכי ואחוה דעי אף כי אני תול"ע משפח' התולע"י:

אשר אני אחזה לי דהא דאמרינן בכולי תלמודא לאו הבא מכלל עשה עשה. הוא מדאפקיה קרא את הלאו בעשה דלא כשאר לאוין שבתורה שמע מינה דהעיקר הוא משום קיום העשה דהעובר הלאו הוי כאלו עובר העשה דאין לוקין עליו דהוי הלאו כאילו הוא עצמו גוף העשה דהא בקיומו מקיים העשה ובביטולו מבטל העשה וכאילו הכל עשה אחד וכיון שכן מסתברא דלא גרע משאר עשה דאינו נדחה בשביל עשה אחר וכן מוכח ודאי מההיא דפ' תמיד נשחט שהביא מעכ"ת גבי עשה דהשלמה דאינו נדחה מפני עשה דאכילת קדשים אע"ג דעשה דהשלמה הוי לאו הבא מכלל עשה אך מאי דמייתי עלה מר בראשונה מהא דאמרינן בכמה דוכתי דלא אתי עשה דיבום ודחי לאו ועשה דאלמנה לכ"ג דלפי מאי דכייל לן הריטב"א ז"ל בפ"ב דב"מ דהא דלא אתי עשה ודחי לא תעשה הוא משום דמאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה ולא משום דבהצטרפות העשה אלים הלא תעשה יש להוכיח דכעשה גמור חשיב עשה דבעולה לכ"ג אע"ג דהוי לאו הבא מכלל עשה דאם איתא דחשיב כלאו היה לו להיות נדחה משום עשה גמור דיבום אחרי קידה אמינא דלאו ראיה גמורה היא דהא לא פסיקא ליה להריטב"א בכולהו דוכתי דאמרינן אין עשה דוחה לא תעשה ועשה דלאו משום דאלים הלא תעשה בהצטרפות העשה הוא אלא היכא דהעשה הוא עשה גמור אבל היכא דאין העשה עשה גמור אז צריך ג"כ הלא תעשה דבהצטרפות שניהם לא אתי עשה ודחי להו דאי לאו הכי נדחה הוא מפני העשה גמור דהכי עלה דההיא דפ' אלו מציאות דרשינן מוהתעלמת מהם פעמים שאתה מתעלם כגון כהן והוא בבית הקברות דפריך תלמודא פשיטא האי עשה והאי לא תעשה ועשה וכו' כתב הוא ז"ל האי כללא דהא דנקט התם ובכל דוכת' הכי אין עשה דוחה לא תעשה ועשה לרווחא דמלתא נקט לה וכתב עוד וז"ל א"נ דהכא כיון דעשה דהשבת אבידה שוה בכל הא אלים מעשה דקדושים יהיו שאינו שוה בכל והוה דחי ליה אבל השתא דאיכא עשה ולא תעשה אע"פ שאינם שוים בכל לא אלים עשה דהשבת אבידה למדחי ליה עכ"ל הרי דלא פסיקא ליה בפשיטות כן לעולם דלרוחא דמלתא נקטיה היכא דאין העשה עשה גמור שוה בכל ולפ"ז אין ראיה מעשה דבעולה לכ"ג דאי הוה חשיב לאו הוה אתי עשה דיבום וראי ליה וע"כ עשה הוא דאפילו דחשיב עשה נמי אכתי אתי עשה דיבום ודחי ליה כיון דאינו עשה השוה בכל דומיא דעשה דיבום וע"כ צ"ל דמשום דאית בה נמי לא תעשה הוא דבהצטרפות שניהם אלים ולא אתי עשה דיבום ודחי לא תעשה ועשה דבעולה אע"ג דאינו שוה בכל והיינו דפשיט' ליה לתלמידא בפרק כיצד דאלמנה מן הנשואין לא מצי כהן ליבם משום דאית ביה עשה ולא תעשה דוקא משום דבחדא מינייהו לחוד לא סגי דהוה אתי עשה דיבום ודחי ליה ובזה אזדא לה תמיהת מעכ"ת עליה דהריטב"א ז"ל מההיא דפ' כיצד אבל הא קשיא טובא ממ"ש הרשב"א ז"ל בפ' אלו נערות דעשה דמצרי כיון דאינו עשה גמור אלא לאו הבא מכלל עשה לא עדיף מלאו גמור הנדחה מפני עשה וכן עשה דבעולה לכ"ג לא הוי עשה גמור אלא נדחה מפני עשה כלאו ע"כ דהא ההיא דפ' תמיד נשחט הויא תיובתיה דבהדיא פריך תלמודא התם מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה אע"ג דעשה דהשלמה הוי לאו הבא מכלל עשה משמע בהדיא דהוי כעשה גמור דאינו נדחה מפני עשה אחר וכבר נתעורר בזה ג"כ הר"ב דברי אמת בקונטריס ססי' נ"ה א' רנ"ו ג' ע"ש ומיהו למאי דמסיק בלישניה שם בדרך אחרת י"ל דלדחיה בעלמא אמרה מעיקרא ושוב חזר בו משום דלא קאי הכי לפום קושטא דמלתא כנלפק"ד:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה