אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי הלמד › שן

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הלמד · שן

שמט

לדידהו קאמר להו לדידי וכו' אבל לדידכו אודו לי מיהא וכו'. הדרך הוא שאומר לבר פלוגתיה בהאי לישנא של אודי לי מיהא כדי שיודה לו לפחות בחלוקה אחרת שלא איפליגו בה כלל כאילו יאמר בהך חלוקה דלא שייך בה הך טעמא של מחלוקותינו אודי לי מיהא בה ואיכא למידק לפי זה בנדרים פ"א א' גבי מה דאיפליגו שם רבנן ור' יוסי ברחיצה וקישוט דלרבנן הויין נדרי עינוי נפש ולר' יוסי לאו נדרי עינוי נפש נינהו דכפי הנראה משמע דקאמר אודו לי מיהא בחלוקה דהיא היא עיקר פלוגתייהו דהכי איתא התם איבעיא להו לר' יוסי מהו שיפר משום נדרים שבינו לבינה ת"ש אר"י אין אלו נדרי עינוי נפש אבל נדרים שבינו לבינה הויין דילמא לדידהו קאמר להו לדידי אפי' דברים שבינו לבינה לא הויין לדידכו דאמריתו הויין נדרי עינוי נפש אודו לי דאין אלו נדרי עינוי נפש מאי רב אויא בר אהבה אמר מופר וכו' ע"כ והנה ההרגש בזה מבואר דלא מצינו בכל הש"ס אודו לי מיהא וכו' אלא בחלוקה מבחוץ דלא איירו בה כלל כנ"ל ואיך א"כ דחי תלמודא דילמא לדידהו קאמר להו וכו' לדידכו דאמריתו הוויין נדרי עינוי נפש אודו לי מיהא דאין אלו נדרי עינוי נפש כיון דבהך מילתא גופה הוא דאיפליגו דלרבנן נדרי עינוי נפש מיקרו ולר' יוסי לא הוו נדרי עינוי נפש אמנם אחר העיון נלפק"ד דיש ליישבו כשאר אודו לי שבכל התלמוד וזה כשנדקדק היטב בדברי רש"י שם שכתב וז"ל מהו שיפר משום דברים שבינו לבינה שיהו מופרין לעצמו כדאמרן לעיל אבל אין בהם עינוי נפש מופר לעצמו משום דדברים שבינו לבינה היינו קישוט כל הגוף בין קישוט כל הגוף בין קישוט תכשיטין בין קישוט דהעברת שער באותו מקום דקישוט כל הגוף משמע עכ"ל והנה מדבריו אלו משמע דהוקשה לו ז"ל מאי קבעי תלמודא אם יפר לר' יוסי משום דברים שבינו לבינה הלא סתם קישוט ורחיצה בפנים הוא דלא שייך כלל דברים שבינו לבינה ותירץ זה בצחות לשונו ואמר דבעיין לאו ברחיצת הפנים איתשילא אלא ברחיצה וקישוט של כל הגוף במקומות דשייכי בהו דברים שבינו לבינה ומתבאר עוד זה ממה שסיים עוד בזה הלשון לדידכו דאמריתו דרחיצה הוי עינוי נפש וכו' אלא דברים שבינו לבינה דהא לא נדרה אלא מאותו מקום ע"כ ונימוקו עמו לפרש בעיין בהכי מדפשיט ליה רב הונא ואמר אינו מפר שלא מצינו נחש שמת בעפר פיר פירש בעפר חפירתו כך לא מצינו אדם שניזוק במקום שרגיל לדוש בתוכו שאין השער מזיקו דמוכח שפיר דבקישוט ורחיצה של מטה איירינן והשתא לפי זה מצינן למימר שפיר דהך אודו לי מיהא נמי מתפרש היטב כשאר אודוי לי שבש"ס וזה פתרונו לדידי אפילו דברים שבינו לבינה לא הויין לדידכו דאמריתו דהויין נדרי עינוי נפש אודו לי מיהא דאע"ג דסתמא קאמריתו דאם ארחץ אם לא ארחץ נדרי עינוי נפש הוו דלאו בכל רחיצה וקישוט סבירא להו הכי דהא איכא קישוט ורחיצת פנים של מטה ובאלו אודו לי מיהא דדברים שבינו לבינה הוויין כן נלפק"ד:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה