יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי הלמד · שמט
לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעינך. שהרי פיגול א' מגופי תורה ולא למדו הכתוב אלא מגזירה שוה מימרא דר' ינאי פ"ק דכריתות ה' א' ואמוראי אחריני ילפו לה שם מדוכתי אחריני ע"ש והנה יש מקום דקדוק בכאן דמהיכא תיתי שתהא קלה בעינינו הגזירה שוה עד שהוצרכו כמה אמוראי להזהירונו על זה ולמה הזהירונו על זה יותר משאר י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם ומאי לעולם דקאמר דכעין זה פריך בפ"ב דחגיגה י"ז ב' גבי לעולם אל תהי שבת קלה בעיניך וכו' וכן בפ"ד דכתובות מ"ח ב' גבי לעולם היא ברשות האב יע"ש ונראה לפק"ד לומר דבדין הוצרכו להזהירנו על הג"ש טפי משאר מדות לפי שהגזירה שוה משונה הוא מכולן שהרי ן כל שאר המדות קבלו אותם בגדר תכלית כונתם שלא יוכל שום אדם להרהר אחריהם ולומר שלא קבל איזה מהם עד שלא ירצה לדרוש אותה זולתי בק"ו דאדם דן מעצמו ואפשר בנקל לטעות בו ולדרוש ק"ו פריכא היא דמצינן למשוך ידינו הימנו אמנם הג"ש לא קבלו אותם העניינים והדרשות כמו שאנו דורשים אותם כי יש ג"ש שקבלו אותן המילו' המופנו' שניתנו לידרש ולא קבלו לאיזה ענין תדרש ויש אשר קבלו שבענין פלוני ניתנה הג"ש לידרש ולא קבלו המילות אשר בהם נדרוש הגזירה שוה כמו שתמצא בכריתות בבתי מדות ריש בית ב' ובה"ע ש"ד פ"ב והאריך עוד בזה הרמב"ן ז"ל בהשגותיו לס' המצות דף י"ז ב' יע"ש ויש עוד ג"ש שקבלו הנושאים והמילות אמנם לא קבלו לאיזה פרט מהנושאים תדרש כמ"ש ביבין שמועה כלל צ"א בשם הר"ן ואחר שכן היה מקום לבעל דין לחלוק ולומר שאין אנו אחראין לדרשת הג"ש אשר ידרוש הדורש מדעתו מאחר שלא קבל הדרישה כאשר היא רק המילות או הנושאים בלחוד ולפיכך הוצרכו רז"ל להזהירנו שלא להרהר אחריה ולא תהא קלה בעינינו מפני זה שהרי פיגול א' מגופי תורה הוא ולא למדו הכתוב אלא מג"ש אחר עידן ועידנין מצאתי לר' בצלאל בתשובותיו סי' י"ט דף ס"ו ב' שבצחות לשונו כ"כ בקצרה אלו דבריו ואדרבא הגזירה שוה הוא יותר גרועה משאר דרשות שאין בה אלא רמז מלה ולהכי בפ"ק דכריתות הוצרכו כמה אמוראי למימר אל תהי ג"ש קלה בעיניך ע"כ לענינינו ושמח לבי גם אני עוד אפשר לומר טעם אחר וראיתי שרמזו הבאר שבע שם בתוספותיו לכריתות שלפי שמצינו לפעמים איזו ג"ש שהיא זרה בעיני כל רואיה כגון ההיא דפ"ד דכתובות מ"ה ב' גמר פתח מפתח ופתח משער ושער משעריך וכן יסרו מיסרו ויסרו מבן ובן מבן שם דף מ"ו א' וכן ההיא דפ"ק דפסחים ז' ב' דיליף בדיקת חמץ לאור הנר מציאה ממציאה ומציאה מחיפוש וחיפוש מנרות ונרות מנר וההיא דבקמא ה' א' אתיא תחת נתינה ישלם כסף לפיכך באה אזהרתן ז"ל דאף בגזירות שוות כאלו לא נהרהר אחריהם ובזה אתי שפיר מלת לעולם דר"ל לעולם אפילו אותן גזירות שוות כאלו שכמו זר נחשבו אל יהו קלות בעיניך. אך מ"ש עוד שם דכיון דקי"ל דהיקשא עדיפא מג"ש וגם דמשיבין עליה כשהוא מופנית משני צדדים לכך הוצרכו להזהירנו עלה לי המך לא נהירא חדא דאיך כתב בפשיטות גמור דהיקשא עדיפא מג"ש הלא סוגיות מתחלפות הן כנודע מספרי הכללים ע"ש וע"ע בס' יבין שמועה מהרשב"ץ דף ב"ן ובמשנה למלך רפ"ב מה' קרבן פסח ובשמות בארץ יום תרועה דף י"ד ג' ומזה נמשך דגם בפוסקים ז"ל במחלוקת היא שנויה כמו שתמצא בכנסת הגדולה בכללי ההיקש ע"ש וזו הלכה העלה הרב הגדול אליהו אלפאנדרי ז"ל בספרו סדר אליהו רבא וזוטא דף ע"א דתרי גווני היקש הוו דיש היקש דג"ש עדיפא מיניה ויש היקש שהוא עדיף מגזירה שוה כמ"ש בשמו בכללי ההא קחנו משם הרי דלאו מלתא פסיקתא היא דא דהא איכא מין היקש דגזירה שוה עדיפא מיניה ולפי דבריו אף על ההיקש הוה להם להזהירנו מאחר שהוא גרוע מן הגזירה שוה לפעמים ועוד דלו הואלנו ונאמר שלעולם היקשא עדיפא מג"ש לא נקל מפני זה בג"ש כי חומר ההיקש לא יחייב קלות הג"ש דהא אפשר דתרווייהו חמירי אלא שההיקש חמור מגזירה שוה ותדע עוד שאין מקום לדברי הב"ש שהרי מדברי רש"י בפ"ק דקידושין ל"ה א' מוכח דהיקש עדיף מבנין אב מדכתב דלא שבקינן היקשא וגמרינן מבנין אב ואפ"ה לא מצינו בשום מקום שיזהירונו על הבנין אב מפני היותו יותר קל מההיקש ואם כדבריו דטעם האזהרה בגזירה שוה הוא משום דהיקש עדיפא מטעם זה היה להם להזהירנו גם בבנין אב וגם לפי מאי דכתבו התוס' בפרקא קמא דיבמות ד' א' דהיקשא עדיפא מסמוכים היה להם ז"ל להזהירנו שלא נקל בסמוכים אלא ודאי אין טעם זה טעם לשבח ואחר זמן יצא לאור עולם ספר קנאת סופרים להרב הגדול והכולל כמוה"ר חנניה קאזיז זצ"ל על ס' המצות להרמב"ם וז"ל שם בשורש ב' דהמשמעות הוא לפום ריהטא אל תהא קלה בעיניך ג"ש דעלמא שהסכימו בה חז"ל איזה ענין מהענינים שדרשו בה מעצמן שהרי הכתוב עצמו למד כמה גופי תורה בג"ש ודייקא נמי דקאמר לא למדום הכתוב אלא בג"ש ואילו היו כל דרשות של גזירות שוות שוות ביניהם להחשיבם כדבר מפורש בהדיא מהיכא קא סלקא דעתיה למיחש שמא תהא קלה בעיניך ומה נשתנו אלה מאלה והלא לפי דעת הרמב"ן כלן למדן הכתוב עכ"ד הרי לנו דרך שלישי בכלל זה דאל תהי ג"ש קלה והמעיין יבחר ולא אני: