אור ברסלב
יד יצחק - ב שבת › דף צד:

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

שבת · דף צד:

דף צג:

ההוא שכבא דהוה בדרוקרא שרא רב נחמן בר יצחק לאפוקיה לכרמלית (משום דגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה) וכתבו [תוס' ד"ה גדול] וז"ל קשה לר"ת דגבי טלטול דהוי איסורא דרבנן לא שרינן משום כבוד הבריות אלא ע"י ככר או תינוק כדאמר בפ' במה מדליקין (ל' ב') ובפ' כירה (מ"ג ב') [וי"ל דשאני טלטול דאפשר ע"י כבר] או תינוק לכך לא התירו בענין אחר עכ"ל. וכתב מרן וז"ל קשה לי הא מבואר לעיל ומ"ג ב') דבדליכא ככר דשרי טלטול מן הצד רק מטעם דאדם בהול על מתו ואי לא שרית ליה אתי לכבויי ולא שרינן מטעם כבוד הבריות וצ"ע עכ"ל ואולי יש לומר קצת בדעת התוס' דהנה באמת מצינו לקמן (קי"ז ב') דמצילין רק מזון שלש סעודות מפני הדליקה ושאלו בתלמודן מכדי בהתירא קטרח נציל טפי אמר רבא מתוך שאדם בהול על ממונו אי שרית ליה אתי לכבויי והובא בתוס' לעיל (מ"ג א') ד"ה מתוך וא"כ חזינן דגבי דליקה מחמרינן בהצלה. ולכן בעינן התם להטעם דאי לא שרית ליה אתי לכבויי (ומשום דאדם מצטער טפי על מתו כפירוש התוס' שם בדבור הנ"ל ולא סגי בטעמא דכבוד הבריות באיסור דליקה. משא"כ הכא גבי איסור הוצאה לבד די לן בטעם זה דכבוד הבריות אם אין באפשר לעשות ע"י ככר או תינוק וכדמות ראיה לזה יש להביא מהא דכ' הרשב"א ז"ל בחידושיו דרק לכרמלית התירו אבל לא לרה"ר אף לר"ש דסובר דמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה והביא שם הטעם כיון דאפשר בהוצאת המת שיהא בה צורך לגופה של מלאכה כגון אותה שאמרו בירושלמי בעובד כוכבים שהוציא לכלבו כו' וכל שהוא בדררא דאיסורא דאורייתא גנאי הוא למת ואין ההיתר משום כבודו כו' ע"ש וכן נאמר גם הכא כיון דיכול לבוא לאיסור דאורייתא לא התירו משום כבוד הבריות רק משום דאתי לכבויי. וע':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה