יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
שבועות · דף ו:
ת"ר מניין שאין הכתוב (דקרבן עולה ויורד) מדבר אלא בטומאת מקדש וקדשיו כו' ואימא תרומה שהזהיר וענש ומשני לא אשכחן עון מיתה דחייב עליה קרבן ופריך אימא הני מילי קרבן קבוע אבל עולה ויורד מיתי מידי דהוי אשמיעת קול וביטוי שפתים ומשני אמר קרא בה בה למעוטי תרומה ופריך אימא בה למעוטי מקדש דלא סני ליה בקרבן עולה ויורד עד דמייתי קרבן קבוע כו'. וכתבו [תוס' ד"ה לא אשכחן] עין מיתה דמיחייב עליה קרבן וז"ל תימא ה"ג לא אשכחן עון כרת דמיחייב עליה קרבן עולה ויורד [ויש לומר דההוא טעמא עדיף ליה טפי] עכ"ל וכתב מרן וז"ל וקשה לי דמ"מ אחרי דאמרינן מידי דהוי אשמיעת קול ולגבי תרומה ליכא כלל סברת מצינו מיתה דחייב קרבן דמידי דהוי אשמיעת קולי ונשאר ממילא הסברא לאוקמי בתרומה ולא במקדש מכח הסברא דלא מצינו עון כרת דלסגי בעולה ויורד א"כ מאי פירכא אימא בה למעוטי מקדש הא לזה לא צריך קרא דמסברא מוקמינן בתרומה ולא במקדש ומוכח דבה למעט תרומה וצ"ע עכ"ל ואולי נאמר דהתוס' ז"ל מדמי עון מיתה לעון כרת כמו שאמרו גם בשבת (כ"ה א') בתלמודין עי"ש וא"כ כמו שנאמר לא אשכחן עון כרת דליסגי בעולה ויורד כ"כ נאמר לא אשכחן עון מיתה דליסגי בעולה ויורד ומידי דהוי אשמיעת קול לא שייך כאן דהן אמת דגם עון דלית בה מיתה שייך בקרבן עולה ויורד אבל דיכופר עון מיתה בקרבן עולה ויורד לא אשכחן ובזה שוים המה כרת ומיתה ורק דעל מה דמשני תלמודין בתחלה דלא אשכחן עון מיתה דחייב עליה קרבן שפיר הקשו התוס' דה"נ לא אשכחן עון כרת דמיחייב עליה קרבן עולה ויורד ותירצו דההוא טעמא עדיף ליה טפי אבל כשתירץ ליה מידי דהוי אשמיעת קול ואביטוי שפתים דאף דהמה קלים ממיתה ומ"מ חייב עליהם קרבן עולה ויורד וא"כ גם תרומה כן ולכן בעינן בה למעוטי תרומה ע"ז שפיר שאלו בגמ' דאימא בה למעוטי מקדש דלא סגי ליה בקרבן עילה ויורד דכמו שלא מצינו בכרת שיכופר בקרבן עולה ויורד כ"כ לא מצינו עון מיתה דיכופר בקרבן עולה ויורד וכיון שבא מיעוט למעוטי נוכל למעט זה כזה וגם בלא הראיה משבת יש מקום לומר כן לדעת התוס' ועי':