אור ברסלב
יד יצחק - ב שבועות › דף ד.

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

שבועות · דף ד.

שבועות

בגמרא הביאו הא דתנן שבועה שלא אוכל ככר זה כו' זו היא דחייבין על זדונה מכות אבל אוכל ולא אכל לא לקי וכתבו [תוס' ד"ה אבל אוכל] וז"ל וא"ת והיכי דייק מהכא דלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו דלמא טעמא משום דהוי התראת ספק ויש לומר דמשמע ליה דף טור אפי' נשבע על הככר וזרקו לים והתרו בו בשעת זריקה ומיהו הא נמי חשיב התראת ספק למ"ד ביטלו ולא ביטלו [דחשיב התראת ספק אפילו שיבר כנפיה] בפרק בתרא דמכות כו' עכ"ל וכתב מרן וז"ל לא זכיתי להבין דהתם שעת העבירה הלקיחה ובשעה ששיבר כנפיה אינה העבירה אלא דמבטל בזה תיקון העשה ויתחייב המלקות למפרע בשעה שלקח בזה לא שייך ההתראה על שעת שיבור כנפיה דעתה אינו עושה העבירה וכשלקח היה התראת ספק שמא לא ישבר כנפיה אבל הכא דהעבירה אינו על שעת שבועה אלא על שעה שעובר על השבועה דקם בלאו דלא יחל וכיון דאנן דנין לחייבו בהטלתו לים ודינו כלאו שיש בו מעשה שעתה הוא יעשה עבירה דבהטלתו לים עובר על שבועתו שאינו אוכלו א"כ ההתראה הוא עתה כשמטילו לים ולא הוי התראת ספק וצע"ג עכ"ל הנה יסוד דברי מרן הובא בתוס' שבת (ד' א') ד"ה קודם בשם הריב"א עי"ש אך אולי נאמר בדעת התוס' ז"ל דבתלמודין חולין (קמ"א א') אמר ליה רבי אבא בריה דרב יוסף בר רבא לרב כהנא אלא טעמא דכתב רחמנא תשלח (יתירא דאף לדבר מצוה כגון לטהר את המצורע מ"מ מחוייב לשלח) הא לאו הכי ה"א לדבר מצוה לא אמאי הא עשה ול"ת הוא (תשלח ולא תקח) ואין עשה (דולקח למיטהר) דוחה את ל"ת ועשה ומשני לא צריכא דעבר ושקלה לאם דלאו עבריה ורק עשה הוא דאיכא וה"א ליתי עשה ולידחי עשה קמ"ל: ופריך הניחא למאן דתני קיימו ולא קיימו (כבר עבר ללאו משלקחה ולא שלחה) אלא למאן דתני ביטלו ולא ביטלו הא כמה דלא שחטיה לא עבריה ללאו (וא"כ אכתי לאו ועשה הוא ולא בעי קרא כלל לדבר מצוה ואנא ידענא דאין עשה דוחה את ל"ת ועשה) ע"כ בגמ' ופירש"י וא"כ הרי מפורש שם דלמאן דתני ביטלו ולא ביטלו לדידיה בשעה שמשבר כנפיה עובר הוא על הלאו עם העשה וא"כ דמיא ממש כנשבע על הככר שיאכלנו ואח"כ זורקו לים דאז נעשית עיקר העבירה והתוס' ז"ל גם המה כתבו למאן דתני ביטלו ולא ביטלו ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה