אור ברסלב
יד יצחק - ב פסחים › דף פ:

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

פסחים · דף פ:

דף פ.

שם ע"ב בעי רמי בר חמא כהן המרצה בקרבנותיהן הותרה לו טומאת התהום או לא כו' אמר רבא ת"ש דתני ר' חייא, לא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד מת למעוטי מאי לאו למעוטי טומאת התהום דשרץ ובמאי עסקינן אי נימא בבעלים ובמאן אי בנזיר מי מהני ביה (אפילו טומאה דשרץ ודאי לסתור מנינו והבאת קרבנותיו) כי ימות מת עליו אמר רחמנא. וכתבו [תוס' ד"ה אי בנזיר] וז"ל תימא לר"י דלמא לעולם בנזיר ונפקא מינה אם שחט קרבנות ונטמא דלא מרצי ציץ וכן קשה בסמוך דקאמר (אלא בעושה פסח הניחא למאן דאמר אין שוחטין וזורקין על טמאי שרץ) אלא למאן דאמר שוחטין וזורקין (על טמאי שרץ השתא טומאה ידועה הותרה לו טומאת התהום לא כ"ש) הא מ"מ [נפקא מינה לאם שחט פסחו] כדף ירשתי כו' עכ"ל וכתב מרן וז"ל ק"ל הא לשחוט לטמא כשר. ולזריקה ובעלים כהן ומדין הזריקה בטומאה הא זהו האיבעיא ורוצה באמת לפשוט מזה דלכהן הותרה וכדאמרן אלא לאו בכהן ובודאי אין חילוק בזה אם הזורק כהן הוא הבעלים או כהן אחר וצע"ג עכ"ל. והוא דטמא שרץ מותר לשחוט כדתנן בהדיא בזבחים (ל"א ב') שהשחיטה כשרה בזרים בנשים בעבדים ובטמאים ואיך ימעט טומאת התהום דשרץ בשחיטה ואי לזריקה קאמרי דאם הבעל כמא טומאת התהום דשרץ לא ניתן להתיר לו לזרוק רק בטומאה התהום דמת הלא אין ראוי לזריקה רק אם כהן הוא ואם כן היינו הך דרצה תלמודין לפשוט אלא לאו בכהן ושמע מינה הותרה לו טומאת התהום ומה לי אם הבעל כהן או כהן אחר אך אולי נאמר קצת בזה דאף דכל הטמאים כשרים לשחוט עכ"ז הלא אמרו שם בזבחים ובחולין (דף ב' ב') דדוקא בדיעבד ובסכין ארוך דבעזרה לא יוכל ליכנס ותנן שם ובלבד שלא יהו טמאין נוגעין בבשר ואם נגעו פשוט דטמאו את הבשר ואסור באכילה ובפסח אם נטמא בשר אף שחלב קיים אינו זורק את הדם כדלעיל (פ' ב') במשנה ואם נגע בעת השחיטה בדם בודאי פוסל את הדם למאן דאית ליה טומאת עצמן דאורייתא ועי' לעיל (י"ז ב'). וכל זה הוא בטומאה ודאי וכן הוא גם בטומאת התהום דשרץ דברה"י טמא מספק ומטמא את הבשר והדם ולכתחלה אסור לכנס לעזרה ולשחוט אף את קרבן הפסח משא"כ טומאת התהום דמת מותרים הבעלים לכנוס לכתחלה ולשחוט את הפסח וכמש"כ הר"מ ז"ל בהלכות קרבן פסח פ"ו הי"א וז"ל אם הי' טומאת התהום אע"פ שהוא טמא לתרומה הרי זה טהור לפסח ושוחט ואוכל פסחו כו' עכ"ל וע"ש בכ"מ ועי' לקמן (פ"א ב') תוס' ד"ה וטמא ואף דבשאר הקרבנות לא הותר לכתחלה וכמו שכתב שם בכ"מ דמשמע כן מהר"מ ז"ל פ"ד מהלכות ביאת המקדש. ולדעת התוס' ד"ה וטמא הנ"ל גם בפסח לא הותר לשחוט מ"מ בדיעבד אינו מטמא כלל והקרבן טהור וכשר לגמרי לכ"ע. ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה