יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
פסחים · דף פ.
איתמר היו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין אמר רב מטמאין אחד מהם בשרץ כו' ועולא אמר משלחין אחד מהם לדרך רחוקה וכתבו תוס' ד"ה משלחין] וז"ל פירוש אחד מן הטהורין מדף ריך ויטמאינו בשרץ. וקשה לריב"א אדרבא ישלחו אחד מן הטמאים לדרך רחוקה דהשתא הוו טהורין רובא ועבדי בטהרה דבכולה שמעתין אמרי' דמהדרינן אטהרה כו' עכ"ל וכתב מרן וז"ל קשה לי הא הכל לפי הצד דטמאין אין עושין לא בראשון ולא בשני ובזה אם נשלח הטמא הא בפסח השני שיצטרפו הטמאים יחד איהו ושאר הטמאים יהיו ציבור דאין עושין פסח שני וצ"ע עכ"ל. ואולי נאמר קצת בדעת התוס' ז"ל דכיון דבפסח כ"ע מודים דטומאה דחוי' בציבור וכדבריהם ז"ל במנחות (ט"ו א') בד"ה ורי"א אפילו שבט אחד טמא (וכל השבטים טהורין יעשו כולן בטומאה) לפי שאין קרבן ציבור חלוק וז"ל ואע"ג דר' יהודה ס"ל בפ"ק דיומא דטומאה הותרה בציבור מ"מ איצטריך ליה טעמא דאין קרבן ציבור חלוק בפסח כיון דיש ביה אכילה כדמוכח התם עכ"ל ואם כן כיון דטומאה דחויי' ומהדרינן אטהרה לכן סבירא ליה לריב"א דאף דאם ישלחו אחד מן הטמאים לא יוכלו לעשות פסח שני מ"מ לעת עתה כל מאי דאפשר לן למיהדר אטהרה מהדרינן דרחמנא לא התיר לן טומאה רק היכא דא"א בשום אופן בעולם והא דתלמודין דסנהדרין (י"ב ב') סתרי לדברי התוס' דמנחות דאיתא שם ת"ר אין מעברין את השנה מפני הטומאה ר' יהודה אומר מעברין אר"י מעשה בחזקי' מלך יהודה שעיבר את השנה מפני הטומאה וביקש רחמים ע"ע כו' והקשו אמר מר ר"י אומר מעברין אלמא אית ליה לר"י טומאה דחויי' בציבור והא תניא כו' עד דמסיק תלמודין דלר' יהודה אם עיברוה אינה מעוברת שטומאה הותרה בציבור ושלא לצורך עיברוה ומביא ראיה מחזקי' מלך יהודה שעיבר את השנה מפני הטומאה וביקש רחמים ע"ע. הרי להדיא דגם בפסח טומאה הותרה לר"י ודלא כדברי התוס' ז"ל וכבר הרגישו האחרונים ז"ל בזה. אולי נאמר ליישב קצת דהנה עיבור שנה מפני הטומאה ע"כ הוא כדף רש"י ז"ל התם כגון שהיה נשיא חולה ואמדוהו למות ערב הפסח או שהיו רובן טמאים בסוף אדר וכלתה אפר הפרה ואינן יכולין למצוא עכשיו פרה אדומה כו' עכ"ל ולכן באופן זה פשוט קצת לר"י דאם עיברוה אינה מעוברת דשל כדין עיברוה דלמה ניחוש לכל זה הלא אין מעברין אלא אדר ועד ר"ח ניסן ותשועת ה' קרובה לרפאות את הנשיא וכן יזדמן לפניהם אפר פרה ובפרט דלא כלו האפר כ"כ דהלא מכל פרה ניתן למשמרת ושל משה לא כלה כלל ולכן מזה לא תקשי כ"כ להתוס' ז"ל אך עיקר הקושיא יסוב מחזקי' מלך יהודה דהתם היו כל ישראל טמאין מעובדי כוכבים וכל הבהמ"ק היה מלא מגילולים וכמה ימים נתמשך טהרת הבית כדכתיב ויחלו באחד לחודש הראשון לקדש וביום שמונה לחודש באו לאולם ה' ויקדשו את בית ה' לימים שמונה וביום ששה עשר לחודש הראשון כלו. ואם לא דטומאה הותרה גם בפסח למה ביקש רחמים ע"ע. וזהו דדחוק לן לכאורה טובא אך גם בזה נאמר לדעת התוס' ז"ל דטומאה דימי חזקי' היה טומאת עבודת כוכבים (וע' בחדושנו להרמב"ם) וכיון דאינה רק טומאה דרבנן אף דמאותה שעה גזרו עלה מ"מ לא החמירו חכמים כ"כ לומר טומאה דחוי' ודי לן לומר הותרה ולכן ביקש רחמים ור"י מדמה עיבור השנה מפני טומאת נשיא ואפר פרה לטומאת עבודת כוכבים דרבנן אבל בטומאה דאורייתא באמת רק דחוי' היא בפסח ולכן הקשו הכא דישלחו אחד מן הטמאים לדרך רחוקה שיעשו כולן בטהרה אף שידחו הטמאים מפסח שני אך ר"י תירץ בסוף דמהדרינן שיעשו כולם בראשון ולא ידחו הטמאים. ועי':