אור ברסלב
יד יצחק - ב פסחים › דף נח.

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

פסחים · דף נח.

דף לח.

[רש"י ד"ה אלא אמר רבא] כולה תקנתא דרבנן היא דמדאורייתא כל שש שעות אחרונות כשרות לשחיטת התמיד דהיינו מכי ינטו צללי ערב דהיינו מחצי שבע] ואילך שהחמה נוטה למערב והצל למזרח כשאדם עומד כנגד החמה צלו נוטה למזרח חצי שש וחצי שבע היא עומדת באמצע הרקיע ואין צל נוטה אלא צל כל אדם תחתיו עכ"ל וכתב מרן וז"ל וכ"כ רש"י שבת (ט' ב') ד"ה מנחה גדולה וצ"ע מסוגיא דיומא (כ"ח ב') ורש"י לקמן (צ"ג ב') ד"ה ט"ו מילין עכ"ל לכאורה כוונת מרן דביומא שם אמר רב ספרא צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי (והיינו מתחלת שבע) והקשה רב יוסף אנן מאברהם ניקום ונגמר כו' ואח"כ דחו בגמרא קושיית רב יוסף ורבא מיישב קושייתו דרב יוסף הא קא קשיא ליה דתנן חל ערבי פסחים להיות בערב שבת נשחט בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה ונשחטיה מכי משחרי כותלי ודחו מאי קושיא ודילמא כותלי בהמ"ק בששה ומחצה משחרי משום דלא מיכווני טובא (דהחומה היתה רחבה מלמטה והולכת ומתקצרת ועולה ולפיכך אין משחיר עד שתמשך חמה למערב והוא בחצי שבע). וא"כ הרי להדיא דזמן התמיד מדאורייתא מכי משחרי כותלי ולא נזכר שם כלל דבעינן שהחמה נוטה למערב והצל למזרח וכו' כמו שכתב רש"י הכא. וכן כתב רש"י להדיא לקמן (צ"ג ב') וז"ל ותמיד אע"פ שנשחט בשש ומחצה זמנו מן התורה מתחלת שבע ואילך שמתחלת החמה להתעקם כלפי מערב קצת ומשחרי כותלי והיינו מחצות היום ולהלן ופרכינן עלה מהא דתנן תמיד נשחט בשש ומחצה ומשני שאני כותלי בהמ"ק דלא מיכווני כו' עכ"ל ואיך כתב רש"י ז"ל הכא כדבריו וגם בשבת (ט' ב') כתב דהתחלת זמן התמיד של בין הערבים מכי מתחלי להעריב דהיינו מחצי שבע ולמעלה דהא חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם וקודרת כנגדה למטה ואינו נוטה לשום צד כו' עכ"ל דהלא לא שמענו כלל בתלמודין דבעינן שיהיה נוטה למערב ורק די לנו כי משחרי כותלי אך אולי נאמר קצת דשם ביומא הוסיפו עוד בגמ' לתרץ קושית רב יוסף מהא דתמיד נשחט ואמרו א"נ שאני אברהם דאיצטגנינות גדולה היתה בלבו א"נ משום דזקן ויושב בישיבה הוי ע"כ בגמרא שם. ואף דאית לנו סימנא דמשחרי כותלי ולא איצטריך לן כ"כ חכמת האיצטגנינות לזה. פשוט לכאורה לומר דקל לטעות בזה דאם יהיה הכותל קצר מלמטה ורחב למעלה אז משחרי קודם התחלת שבע וע"כ בעינן לאחר שחיטת התמיד עוד חצי שעה ואף דבכל מקום דאיכא למטעי בעינן שעה שלימה לפחות. מ"מ הכא די לנו בחצי שעה דאז אין מקום לטעות משום דצל כל אדם נוטה למערב ולכן נאמר בכוונת רש"י ז"ל דהכא בסוגייתן דאיירי בזמן עשיית התמיד ממש ומאי נשחטנו דהא מקום דינו דזמן שחיטת התמיד הכא הוא. שפיר כתב רש"י דהיינו מחצי שבע שהחמה נוטה למערב והצל למזרח ושיעור דבריו כן המה. דמתחלה כתב דמדאורייתא כל שש שעות אחרונות כשרות לשחיטת התמיד דהיינו מכי ינטו צללי ערב וכן הוא האמת דאם היינו יכולין לשער אז כל השש שעות זמנו הוא אבל באמת דאין אתנו לשער כ"כ וכמו שאמרו ביומא שם דרק אברהם היה יכול לשער לכן הוסיף רש"י ז"ל וכתב דהיינו מחצי שבע ואילך דאז החמה נוטה למערב והצל למזרח כשאדם עומד כנגד החמה צלו נוטה למזרח כו' ר"ל דמחצי שבע ואילך אין מקום לטעום כלל ודומה לזה הוי דבריו בשבת שם דהתם איירי בזמן המנחה דהוא כנגד תמיד של בין הערבים וזמנו מתחיל מזמן שחיטת התמיד. משא"כ לקמן (צ"ג ב') דלא איירי שם בעשיית התמיד ממש דאין שם מקומו ורק דעל מה דתנן שם איזהו דרך רחוקה מן המודיעים ולחוץ אמר עולא שם בגמ' מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין וכתב רש"י ז"ל בד"ה חמשה עשר מילין מדקרי ליה תנא דידן דרך רחוקה לגבי פסח וסבירא ליה לעולא דרך רחוקה הוי כל שאינו יכול ליכנס בשעת שחיטה וכל שעת שחיטה מהלך ואינו מגיע ושעת שחיטה מחצות היום ואילך דבין הערבים כתיב ביה כתמיד ותמיד אע"פ שנשחט בשש ומחצה זמנו מן התורה מתחלת שבעה ואילך וכו' עכ"ל כמו שמובא לעיל ולכן שפיר כתב רש"י ז"ל התם דבאמת שיעור המצומצם דדרך רחוקה שהוא כל משך זמן דעשיית התמיד ט"ו מילין הוא. דמדאורייתא כשר לעשות התמיד תיכף לאחר שש שעות ואף דאנן מאחרים לעשות התמיד מ"מ מחשבון דט"ו מילין לדרך רחוקה לא יוגרע משום דמאחרין ובחשבון זה על שיעור דאורייתא נסמוך ונחשוב ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה