יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
פסחים · דף לג.
אמר מר במה דברים אמורים במפריש תרומה והחמיצה אבל הפריש חמץ תרומה דברי הכל אינה קדושה מנא הני מילי אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא תתן לו ולא לאורו וכתבו [תוס' ד"ה תתן לו] וז"ל אור"י דלא איצטריך למדרש מלו אלא לר' יוסי הגלילי דאית ליה חמץ מותר בהנאה [דלהנך תנאי דאסרי חמץ בהנאה] נפקא לן מונתן לכהן את הקודש דבר הראוי להיות קודש או מתתן לחודיה שאין ליתן אלא מידי דשרי בהנאה לכל הפחות דשייכא ביה נתינה כו' עכ"ל וכתב מרן וז"ל יש לעיין דלכאורה אין צריך קרא כלל דהא אין יכול לקרות שם תרומה כלל דאיסורי הנאה לאו דידיה הוי כדאמרינן שני דברים עשאן הכתוב כו' ועיין כריתות (כ"ד א') עכ"ל והוא דבכריתות שם אמרו א"ר כרוספדאי א"ר יוחנן שור הנסקל שהוזמו עדיו כל המחזיק בו זכה בו וכיון דהפקר הוא משום איסור שבו א"כ אין בידו לקרות לו שם ואולי נאמר לחלק קצת בין חמץ בפסח לשור הנסקל ועיר הנדחת דהא דתנן לקמן (כ"ט א') חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה קמוקים לה רבא שם (כ"ט א') כר"ש וקנסא קניס הואיל ועבר עליה בבל יראה ובל ימצא ולפי זה בשוגג דלא עבר בבל יראה אינו אסור בהנאה לאחר הפסח וא"כ לא דמיא כ"כ דהתם בשור הנסקל ועיר הנדחת הפקר ממש נינהו דאסירי בהנאה לעולם אבל הכא יש לך מקום שיהא מותר בהנאה אחר הפסח ולא מיקרי הפקר כ"כ ואף למה שמובא באו"ח סי' תמ"ח דאסור בהנאה בשוגג מ"מ אם נוסף לזה דביטלו ג"כ הביאו האחרונים דמותר ועי' בטור שם בשם בעל העיטור ובזה לא יפלוג עליו ולכן בעינן קראי אלו ועי':