אור ברסלב
יד יצחק - ב פסחים › דף לב.

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

פסחים · דף לב.

דף ל.

איבעיא להו כשהוא משלם (האוכל תרומה בשוגג) לפי מדה משלם או לפי דמים משלם. כל היכא דמעיקרא שויא ארבעה זוזי ולבסוף שויא זוזא לא תיבעי לך דודאי כדמעיקרא משלם לפי דמים [דלא גרע מגזלן] דתנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה וכתב מרן ז"ל קשה לי הא מ"מ נ"מ דאם אינו חייב רק מדין גזלן יכול לשלם חד גריוא בפירות לצאת ידי כפרה והשאר משלם במעות והכהן יכול למחול וגם החומש היא רק מן חד גריוא אבל אם לפי דמים צריד לשלם ד' גריוי וחומשא מפירי והכהן אינו יכול למחול עכ"ל. לכאורה מסוגיא זו לא הו"ל למרן ז"ל להקשות כ"כ רק להוכיח דף שיטא לתלמודין דאף דמשלם יותר ממדה שאכל כגון דמעיקרא שויא ארבעה זוזי ולבסוף זוזא מ"מ עיקר חיוב דתרומה הוא רק לפי מדה וכיון דשילם ליה כמדתו אזיל ממנו שגגת תרומה דאכל ורק מקום הספק הוא להיפך דמעיקרא שויא זוזא והשתא ד' זוזי אולי די לו לשלם לפי דמים ולא צריך כמדתו ויתר הדברים בטעמן מצאנו לבעל תפארת ירושלים במסכת תרומות עי"ש:

שם תניא אידך ונתן לכהן את הקודש דבר הראוי להיות קודש פרט לאוכל תרומת חמץ בפסח וכתבו [תוס' ד"ה דבר] וז"ל פי' הפסוק משמע שיתן לו דבר הראוי להיות קודש כמו שאכל וא"כ מה שאכל בעינן שיהיה ראוי להיות קודש וחמץ בפסח אינו ראוי להיות קודש כדתניא לעיל אבל מפריש חמץ ד"ה אין קדוש אע"ג דבכל ענין פטור הכא מתשלומין אפילו שהיה לה שעת הכושר ולקמן מוקמינן הא דלדברי הכל אין קדוש היינו שלא היה לה שעת הכושר אור"ת דהיינו לר' יוסי הגלילי כו' עכ"ל וכתב מרן וז"ל ק"ל למאי נקטו קושייתם בדרך דמסתמא קאמר בכל ענין. הלא אי אפשר כלל בגוונא אחרינא דהא אכל תרומת חמץ א"כ המאכל היה לו שעת הכושר דאל"כ לא משכחת שהוא תרומה וצ"ע עכ"ל ואולי נאמר קצת דהנה האוכל תרומת חמץ דברייתא זו אינו מוכרח דהפרישה בפסח אלא דבפשיטות איירי שפיר בהפרישה קודם הפסח ומ"מ פטור מטעם דבעינן שיהיה דבר הראוי להיות עכשיו קודש. וכמו שכתב הרש"ל על דברי התוס' אלו וז"ל וחמץ בפסח אינו ראוי כו' להיות עכשיו קודש אם לא היתה תרומה כבר. והשתא פריך שפיר הלא אף היא ראויה להיות קודש ולהקדישה עתה דלא אמרו דברי הכל אינו קדוש אלא דאחמיץ במחובר שנא היה לה שעת הכושר כו' עכ"ל וא"כ מה נרויח בהוכחה זו דאכל תרומת חמץ איירי בע"כ דהיתה לה שעת הכושר וכיון דתפיס עלה שם תרומה כהוכחת מרן). האם אמרו בברייתא זו דתרומת חמץ זו עצמה דאכלה לא קדשה דנקשה ע"ז מהא דאמרו לקמן דדוקא אם לא היה לה שעת הכושר לא קדשה. הלא לא אמרו רק דף טור מן התשלומין אבל באמת קדשה וקדשה לכ"ע דהא מקודם הפסח כבר נעשית תרומה ומי יחלוק על קדושתה. אלא ע"כ דהוכחת התוס' לא הוי מקדושת תרומה זו ורק מהא דדייקינן דעכשיו אינו ראוי להיות קודש אם לא היתה תרומה מכבר וכמש"ל בשם הרש"ל. ולכן שפיר כתבו רק דמסתמא איירי בכל ענין ומשמע אפילו שהיה לה שעת הכושר ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה