אור ברסלב
יד יצחק - ב סנהדרין › דף עג:

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

סנהדרין · דף עג:

דף סו.

בפיסקא חטא אלו חייבי כריתות (דגם בחייבי כריתות היו מצינין אותה מהבועל בנפשו מדכתיב אין לנערה חטא מות) ורמינהו ואלו נערות שיש להן קנס הבא על אחותו (ואי ניתן להצילה בנפשו אמאי משלם הרי מיתה ותשלומין יש כאן). עד דמתרץ רב פפא במפותה ודברי הכל (הא דקתני אחותו יש לה קנס במפותה קאמר דהיא נמי בת קנסא היא ולהצילה לא ניתן דהא אינה מקפדת). וכתבו [תוספות ד"ה במפותה ודברי הכל] וז"ל תימא היכי מוקמה במפותה הא קתני סיפא אשת אחיו דיש לה קנס ועל כרחך בנתארסה ונתגרשה דאי בעודה תחתיו חייבי מיתות פטורין כדתנן התם. ונערה שנתארסה ונתגרשה קנסא לעצמה כדתני ר' עקיבא בסיפא ואי במפותה הרי מחלה כו' וכ"ת דאתיא כר' עקיבא דברייתא דאמר נערה שנתארסה ונתגרשה יש לה קנס וקנסה לאביה כו' דע"כ מתניתין לא מתוקמא כר' עקיבא דברייתא [דהא רב פפא אית ליה] ההם באלו נערות חידוש הוא שחידשה הורה בקנס דמיקטל ומשלם והש"ס קאמר התם דמאן דאית ליה חידוש כו' על כרחך סבר לה כר"ע דמתניתין עכ"ל וכתב מרן וז"ל תמיהני הא ע"כ רב פפא לא אמר הכי אלא לר"מ מדקאמר וטבח בשבת חייב ולא ניחא ליה לר"פ לאוקומי בטובח ע"י אחר וכדס"ל לרבה אבל מתני' הא קתני להדיא דבא על בתו פטור הרי דס"ל דגם בקנס אמרינן קם ליה בדרבה מיניה ומה"ט ניחא הא דאוקי ר"פ במפותה לתרץ קושיית הש"ס דניתן להצילו בנפשו אף דר"פ ס"ל דבקנס מיקטל ומשלם מ"מ מוכרח לתרץ כן למתני' דף טור על בתו דגם בקנס אמרינן דקם ליה בדרבה מיניה א"כ שפיר יש לומר דאתא כר' עקיבא דברייתא וצע"ג אבל כך יש להוכיח דלא אהא כר"ע דברייתא. מדקתני במתניתין דבא על בתו דף טור מקרא דולא יהיה אסון ע"כ דילפינן קנס מממון וא"כ ל"צ קרא למעט ארוסה ומוכרח כר"ע דמתני' דאילו לר"ע דברייתא ה"ל למתני' בבא על בתו להביא מקרא דאשר לא אורסה וזהו לחד תירוץ בתוס' בכתובות (דף ל"ח א') ד"ה ס"ד. ודברי התוס' צע"ג עכ"ל. [והוא דטעם פלוגתתן דר"ע דמתניתין וברייתא מפורש בכתובות (ל"ח ב') דר"ע דברייתא יליף דקנסה לאביה משום דהדין נותן הואיל ואביה זכאי בכסף קידושיה ואביה זכאי בכסף קנסה מה כסף קידושיה אע"פ שנתארסה ונתגרשה לאביה אף כסף קנסה אע"פ שנתארסה ונתגרשה לאביה א"כ מה ת"ל אשר לא אורסה מופנה להקיש לו ולדון הימנו גז"ש נאמר כאן אשר לא אורסה ונאמר להלן אשר לא אורכה מה כאן נ' אף להלן נ' ומה להלן שקלים אף כאן שקלים כו' ואמרו שם בשלמא ר"ע דמתניתין לא אתי ג"ש ומפקא ליה לקרא מפשטיה לגמרי (דף שטיה משמע דוקא אשר לא אורסה) אלא לר"ע דברייתא אתיא ג"ש ומפקא מפשטיה לגמרי ומשני איר נחמן בר יצחק קרי ביה אשר לא ארוסה ופריך ארוסה בת סקילה היא ומשני ס"ד אמינא הואיל וחידוש הוא שחידשה תורה בקנס אף ע"ג דמקטיל משלם קמ"ל דלא ופריך ולרבה דאמר חידוש הוא שחידשה תורה בקנס דאע"ג דמקטל משלם מאי איכא למימר ומשני סבר לה כר"ע דמתניתין דקנסה לעצמה והוא הוא שכתבו התוספות דמאן דאית ליה חידוש סבר כר"ע דמתניתין דקנסה לעצמה. ועל זה הקשה מרן דאף דר"פ סובר כן מ"מ הא איהו בא ליישב למתני' דבא על בתו ויוכל להיות דמתני' סברה כר"ע דברייתא ורק ה"ל לאוכוחי דמתני' דבא על בתו לא סבר כר"ע דברייתא דלר"ע דברייתא מוכרחים לומר דה"א קנס שאני מממון דאי לא מיעטה רחמנא הכא ארוסה ה"א דגם אארוסה מיחייב בקנס אע"ג דמקטיל. ומתניתין הא לא סברה כן דא"כ איך למדה דבתו אין לה קנס משום דכתיב ולא יהיה אסון אז יענש אבל אם יהיה אסון לא יענש. דילמא דוקא מממון פטור משא"כ מקנס אלא ודאי דסברה כר"ע דמתניתין וקרא לפשטא אתי דדוקא לא אורסה הוי לאביה אבל אורסה לעצמה הוי אך דאין זה רק לתירוץ השני דהתוס' (שם ע"א) ד"ה סלקא דעתך דלתירוץ הראשון אין ראיה מזה שכתבו דלכן תפסה מתניתין קרא זה משום דכייל כל חיובי מיתות ב"ד דהכי איתא שם במתניתין וכל המתחייב בנפשו אין משלם ממון שנאמר ואם לא יהיה אסון ענוש יענש ואיידי דנקט כל חייבי מיתות לכן נקט לקרא זה אף דבבתו הו"ל להביא קרא דאשר לא אורסה אבל דברי התוספות צע"ג לשיטת מרן] אך אילי נאמר בדעת התוס' ז"ל דלא ניחא להו לומר דרב פפא לא תירץ במפותה רק למתניתין ולא לעצמו כיון דסבר חידוש הוא כדעת מרן אלא ס"ל דרב פפא גם לעצמו תירץ כן. דהנה מצינו בתלמודין שם (ל"ד ב') שהביאו תרי מימרא דרבה דסובר דמת ומשלם קנס דאמר רבה היה גדי גנוב לו וטבחו בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור שבת (וכיון דלא באו מיתה ותשלומין דקרן כאחד רק מיתה וקנס באים כאחד לכן חייב) כו' ואמר רבה היה גדי גנוב ל וטבחו במחתרת חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבוא לידי איסור מחתרת וצריכי דאי אשמעינן שבת משום דאיסורה איסור עולם אבל מחתרת דאיסור שעה אימא לא ואי אשמעינן מחתרת משום דמחתרת זו היא התראתו אבל שבת דבעי התראה אימא לא צריכא ופירשו התוס' בתוך ד"ה אבל שבת וז"ל ונראה הכא עביד צריכותא אמאי דבקנס מקטיל ומשלם וה"ק משום דחמיר איסורא והוה אמינא דהתם דוקא הוא דליחייב קנס עם המיתה וכה"ג עביד צריכותא לקמן גבי לא יהיה אסון כדי רשעתו דמשום דחמיר הוי אמרינן דליחייב ביה תרתי עכ"ל וא"כ עדיין לא מצינו דעבדינן תרתי בקנס בכל גווני רק לרבה לחודיה דאשמעינן תרי בבי משא"כ לרב פפא לא מצינו רק בדין דשבת אם היתה פרה גנובה ליה וטבחה בשבת חייב ובבא במחתרת עדיין לא שמענו ליה דחייב דהתם קליש איסוריה שאינו איסור עולם רק איסור שעה הוא אם יהרגוהו תיכף אבל אחר כך אין ב"ד ממיתין אותו [ובזה ניחא לן ג"כ הא דאמר ליה רב פפא לאביי שם בכתובות (ל"ה ב') לרבה דאמר חידוש הוא שחידשה תורה בקנס ואע"ג דמקטיל משלם מתניתין כמאן מוקים לה אי כר"מ קשיא בתו (אמאי פשר ליה מקנס איבעי ליה ליוביה) כו' ולכאורה תמוה דאיך יפרנס רב פפא בעצמו למשנה זו הלא גם הוא אמר כן לעיל כרבה דמת ומשלם קנס וכמו שדקדקו גם התוס' שם. אבל לפי זה ניחא לן דלא א"ר פפא כן רק בטובח בשבת דחיובו בסקילה הוי איסור עולם (דכל זמן שיעידו עליו שחילל שבת היו ממיתין אותו בימים הקדמונים בסקילה) וכיון דחמיר כ"כ לכן ס"ל דמת ומשלם קנסי משא"כ בבא על בתו אף דהא דהיו מצילין אותה בנפשו הוי גם בסקילה ובכל המיתות שבעולם מ"מ אין זה רק איסור שעה ולאחר כך אינו רק בשריפה וכבר ידוע דסקילה חמורה ועדיין נוכל לומר לר"מ דדוקא באיסור סקילה דלעולם דאיירי ביה ר"מ בברייתא המובא שם (ל"ג ב') ובב"ק (ע"א א' (בגנב וטבח בשבת וגנב וטבח לעבודת כוכבים דתרווייהו חייבי סקילה נינהו בב"ד כמתניתין דסנהדרין (נ"ג א') ואלו הן הנסקלין הבא על האם כו' והעובד עבודת כוכבים כו' והמחלל את השבת בזה ס"ל דמת ומשלם אבל בבתו אולי מודה ר"מ דכיון דלעולם אינה רק בשריפה לא אמרינן דמת ומשלם קנס. (ואף דבתלמודין לא נזכר רק חילוק דבין איסור עולם ושעה היינו משום דתרי מילי דרבה הוי בשבת ומחתרת ושם אין לחלק רק חילוק דשעה ודורות) ולכן שפיר הקשה ר"פ מבתו לרבה דלא נחית כלל לחלק בינייהו וגם באיסור שעה מחייב תרתי. חדא דגם התם דמיא ממש למחתרת דניתן להצילה בכל מיתה שבעולם. ועוד דלדידיה הכל שוה כיון דלא מחלק כלל ולמד מטובח בשבת דר"מ גם לאיסור מחתרת והוא הדין לכל המיתות. ואף דרבותינו התוס' שם תירצו באופן אחר עי"ש חדא מתרי תירצו]. וא"כ עדיין יוכל להיות לרב פפא דמתניתין סברה כר"מ בסקילה רק דשריפה שאני ויש מקום לדברי רבותינו ז"ל. דמה שכתבו אבל יש להוכיח דע"כ מתניתין לא מתוקמא כר"ע דברייתא דהא רב פפא אית ליה התם באלו נערות חידוש הוא שחידשה תורה בקנס ר"ל בקנס דסקילה ושאיסורו איסור עולם כדברי ר"פ התם דאיירי בטבח בשבת וכדברי ר"מ דטובח בשבת וטובח לעבודת כוכבים ומש"כ והש"ס קאמר התם דמאן דאית ליה חידוש על כרחך סבר כר"ע דמתני' הוא כמש"ל דעל הא דאמר רב נחמן בר יצחק שם קרי ביה אשר לא ארוסה פריך ארוסה בת סקילה היא ומשני סד"א הואיל וחידוש הוא שחידשה תורה בקנס אע"ג דמיקטל משלם וע"ז פריך ולרבה דאמר חידוש הוא כו' מאי איכא למימר ומשני סבר לה כר"ע דמתני' וע"כ גם מתני' דאוקמי ר"פ כדעתי סברה כן כיון דארוסה בת סקילה היא לעולם ודאי דמיקטל ומשלם והכא דף ריך תלמודין חטא אלו חייבי כריתות ורמינהו אלו נערות שיש להן קנס הבא על אחותו קושיא זו אזיל גם לרב פפא דהלא הכא הוי רק איסור שעה כיון דאין בה מיתת ב"ד ולא ניתן להצילה רק באותה שעה ממש ולמה ישלם קנס וע"ז תירץ רב פפא במפותה ושפיר כתבו התוס' ז"ל ואדרבה לא ניחא להו להתוספות להוכיח כהוכחת מרן. כיון דלתירוץ הראשון מהתוספות ד"ה ס"ד שהזכיר מרן אין מוכרח משם כלל ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה