יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
נדה · דף יז.
ת"ש ושל בית מונבז המלך היו עושין ג' דברים כו' ובודקין מטותיהן במילא פרהבא מסייע ליה לשמואל דאמר שמואל אין בודקין את המטה אלא בפקולין או בצמר נקי ורך אמר רב היינו דכי הואי התם בערבי שבתות הוו אמרי מאן בעי פקולי בנהמא ולא ידענא מאי קאמרי וכתב [רש"י ד"ה פקולין קוטון] עכ"ל וכתב מרן וז"ל עיין מגילה (י"ז ב') ברש"י ד"ה הפקולי ועי' בערוך ערך פקל וצע"ג עכ"ל והוא דשם ברש"י כתב וז"ל הפקולי י"א שמשתכר בצמר גפן שנקרא פקולא עכ"ל ובערוך שם כתב וז"ל פקל (נדה י"ז) מאן בעי פקולין דנהמא פי' פקולין פשתן נקי כלומר מי רוצה לקנות פקולין לצורך בדיקת תשמיש כו' עכ"ל. והנה לרש"י ז"ל לא תקשי לכאורה כ"כ מהא דלא פירש באופן אחד דאולי היינו הך רק דמרן ז"ל הראה מקום גם לרש"י התם כדמצינו לו בכמה מקומות ואולי עיקר כוונתו בהצע"ג רק להקשות על הערוך דהכא איתא להדיא תנא דבי מנשה אין בודקין את המטה לא בעד אדום כו' ולא בפשתן אלא בפקולין או בצמר נקי ורך וא"כ איך כתב הערוך דף קולין הוא פשתן נקי. אך אולי נאמר בדעת הערוך דמפרש לדברי תנא דבי מנשה דאין בודקין לא בפשתן היינו בפשתן שאינו נקי והא דמסיים תנא דבי מנשה אלא בפקולין או בצמר נקי ורך. היינו דסתם פקולין הוא פשתן נקי ולכן ראוי לבדיקה והכא בתלמודין פריך רק על רבא דהוא אמר דבודקין בשחקי דכיתנא בסתמא ונכלל בזה גם מפשתן שאינו נקי וע"ז משני לחלוק בין כיתנא ובין מנא כיתנא או בין חדתי ובין עתיקי אבל בפשתן נקי בודקין שפיר וכדעת הערוך. ועי':