יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
נדה · דף ט.
בעא מיניה ר' ירמיה מרבי זירא ראתה ואח"כ הוכר עוברה מהו כיון דבעידנא דחזאי לא הוכר עוברה מטמיא או דילמא כיון דסמיך לה חזאי לא מטמיא א"ל מידי הוא טעמא אלא משום דראשה כבד עליה ואיבריה כבדין עליה [בעידנא דחזאי אין ראשה] כבד עלה ואין איבריה כבדין עליה וכתב מרן וז"ל קשה לי דאף בחזאי אחר שהוכר עוברה אמאי לא מטמאה מעל"ע דאיך שייך לומר דדמיה מסולקין הא אנן חיישינן דהדם בא מעל"ע מקודם ובההיא שעתא עדיין לא היתה בחזקת מסולקת וא"כ אדרבה כיון דעתה היא מסולקת רגלים לדבר יותר דהדם בא מאתמול כשלא היתה מסולקת עכ"ל ואולי נאמר בדעת תלמודין דהן אמת אם לא היה שים מופת אתר דמעוברת הויא מסולקת דמים רק מהא דאיבריה כבדין עליה כשבאה להכרת העובר ודאי דהוה אמרינן אף דהשתא הוכר עוברה וראשיה ואבריה כבדים עליה מ"מ מטמאה מעל"ע למפרע דהא לא היתה עדיין בחזקת מסולקת וכמ"ש מרן. אבל באמת הא סתם עונת וסת הויא לשלשים יום ורוב הנשים רואות בכל חודש ובאשה זו כבר עברו עליה קרוב לשלשה חדשים דלא ראתה דהא הכרח העובר הוא לשלשה חדשים וכמו דאיתא לעיל (ח' ב') בתלמודין סומכוס אומר משום ר"מ הכרת העובר הוי לג' חדשים. ודעת ר"י הובא בב"י סוף סימן קפ"ט דבעינן דוקא שתפסוק מדם וגם יעברו עליה ג' עונות ובפחות מזה אף דהוכר עוברה אינו כלום וא"כ הלא יש לנו מופת חזק דמסולקת דמיה כיון דכבר עברו עליה שלש פונות בלא דם וגם לדעת הרשב"א המובא שם דכשהוכר עוברה לא בעינן שלש עונות מ"מ הלא מעט זמן יתמעט ממשך שלשה חדשים א"כ ודאי הויא בחזקה מסולקת דמים ואף בראתה ואח"כ הוכר עוברה קמסתפק ר' ירמיה לטהרה רק דר' זירא פשיט ליה דכיון דעדיין לא ניכר העובר ואין ראשה ואיבריה כבידין עליה לא מקילינן בזה. ואולי הוא מטעם דילמא אתי לאיחלופי מ"מ די לנו חומרא זו להיכא דראתה אח"כ אבל לא נחמיר כ"כ להיכא דהוכר עוברה ואח"כ ראתה דהלא הופסק מעיינה זה קרוב לשלשה חדשים וודאי הויא בחזקת מסולקת עד השתא רק השתא היא דאיתרעה וכיון דאין מקום לגזירה לכן מטהרינן אותה לכ"ע ועי':