אור ברסלב
יד יצחק - ב מנחות › דף סה.

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

מנחות · דף סה.

דף מז.

ת"ר אילן יומיא דלא להתענאה בהון ומקצתהון דלא למספד בהון מריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למספד בהון ומתמניא ביה ועד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא להתענאה בהון. וכתבו [תוס' ד"ה מריש] וז"ל כך הגירסא בכל הספרים ובסוף סדר תעניות כיצד (י"ז ב') כתובה הגירסא להיפך איתוקם תמידא דלא להתענאה איתוקם חגא דשבועיא דלא למספד [וגירסא זו נכונה כו']. וכתב מרן וז"ל תמוה לי א"כ מאי פרכינן בתענית ל"ל מתמניא לימא מתשעה ותמניא גופא אסור דה"ל יומא דאיתוקם תמידא הא מצד דאיתוקם תמידא מותר בהספד ומצד חגא דשבועיא אסור גם בהספד וצ"ע עכ"ל ואולי נאמר בזה דהנה התם פריך אמר מר מתמניא ביה עד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא למספד ל"ל עד סוף מועד לימא עד המועד ומועד גופיה יו"ט הוא ואסור א"ר פפא כדאמר רב לא נצרכה אלא לאסור יום שלפניו ה"נ לא נצרכה אלא לאסור יום שלאחריו ופריך כמאן כר"י דאמר בין לפניו בין לאחריו אסור אי הכי בכ"ט באדר נמי מאי אריא דהוי יומא דמקמי יומא דאוקים תמידא תיפוק ליה דהוי יומא דבתר עשרים ותמניא ביה כו'. ומשני רב אשי (ולגירסת רש"י רבא) דכל שלאחריו (דאיסורו משום אחר י"ט) בתענית אסור בהספד מותר וזה הואיל ומוטל בין שני ימים טובים עשאוהו כי"ט עצמו ובהספד נמי אסור ותיכף אח"ז פריך אמר מר מתמניא ביה ועד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא למספד ל"ל למימר מתמניא ביה לימא מתשעה ביה ותמניא ביה אסור דה"ל יומא דאיתוקם ביה תמידא. ונאמר דגם הכא כיון דאיכא תרתי חדא דהוה ליה מקמי יומא דאיתותב ביה חגא דשבועיא וגם הוא עצמו יו"ט דאיתוקם תמידא בודאי דאסור גם בהספד דהלא לא יגרע מיום כ"ט באדר דביה לא נעשה שום נס כיומא דמועדיא רק מפני שהוא מוטל בין שני ימים טובים שהוא בתר עשרים ותמניא ביה ומקמי ריש ירחא דניסן ע"כ אסור גם בהספד וזהו שהקשו שם בגמרא ל"ל למימר מתמניא ביה איתותב חגא דשבועיא לימא מתשעה ביה. ותמניא זה הא הוי מקודם מועדא דתשעה ביה ואם דמצד זה לבדו מותר בהספד מ"מ הא ה"ל נמי מיומיא דאיתוקם ביה תמידא והוא עצמו יום מועד ותרתי איתנהו ביה ודאי דאסור גם בהספד ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה