אור ברסלב
יד יצחק - ב מנחות › דף ו.

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

מנחות · דף ו.

דף ה:

בגמרא הביאו תלתא קראי לטריפה דף סולה חד ממשקה ישראל מן המותר לישראל ואי מההוא לחודיה ה"א למעוטי רק היכא דלא היתה לה שעה הכושר דומיא דערלה וכלאי הכרם אבל היתה לה שעה הכושר אימא תתכשר כתב רחמנא כל אשר יעבור ואי כתב רחמנא כל אשר יעבור ה"א למעוטי היכא דנטרפה ואח"כ הקדישה דומיא דמעשר אבל הקדישה והדר נטרפה דבעידנא דאקדשה הוה חזיא אימא תתכשר כתב רחמנא מן הבקר. וכתבו [תוס' ד"ה כתב] רחמנא כל אשר יעבור וז"ל אע"ג דמוכח דהיכא שהיתה לה שעת הכושר לא ילפינן ממשקה ישראל אפ"ה מייתי ליה בכל דוכתא ובפ' כל האסורין (ד' כ"ט) גבי נעבד משום דע"י תלתא קראי [מסקינן דאין לחלק] עכ"ל. וכתב מרן וז"ל עי' חולין (ק"מ א') תוס' ד"ה למעוטי וצ"ע עכ"ל. והוא דשם על הא דאמר רב נחמן בר יצחק שתי צפרים חיות דכתיב בצפורי מצורע למעוטי צפורי עיר הנדחת כתבו התוס' וז"ל תימה הא נמי נפקא מדתנא דבי ר' ישמעאל דכיון שאסורין בהנאה לא קרינן ביה ממשקה ישראלי ואפשר דלא ממעטינן ממשקה ישראל אלא דומיא דערלה וכלאי הכרם שלא היה להם שעת הכושר כדאמר בפ' קמא דמנחות (ו' א') והלכך אפילו לכפרה מותרות דאי משום הנאה מצות לאו ליהנות ניתנו עכ"ל הרי להדיא דכתבו שם שלא כדבריהם דהכא ואולי נאמר בזה דהנה דברי התוס' דהכא מוכרחים מפרק כל האסורים שהביאו דאיתא שם מנא הני מילי (דמוקצה ונעבד מותר להדיוט) אמר רב פפא דאמר קרא ממשקה ישראל מן המותר לישראל ואי ס"ד אסירי להדיוט ל"ל קרא לממעטינהו מגבוה ואם נאמר לחלק בין היתה לה שעת הכושר ובין לא היתה לה שעת הכושר א"כ דילמא באמת אסור להדיוט ועכ"ז בעינן קרא לגבוה דלא נימא דדוקא לא היתה לה שעת הכושר אסירי משא"כ היכא דהיתה לה שעת הכושר תשתרי וכן גם התם בחולין מוכרח כדבריהם מדברי רב נחמן בר יצחק וכמ"ש התוס' ופשוט קצת דהכא כתבו כן לרב פפא לבדו דבפ' כל האסורין אך עדיין קשה לכאורה דהלא גם רב פפא אמר התם בחולין שם דקרא דחיות אתא למעוטי צפורים שהחליפן בעבודת כוכבים וא"כ תקשי גם לדידיה הא נמי מדתנא דבי ר' ישמעאל נפקא דהא חליפי עבודת כוכבים אסור להדיוט ואף חליפי בעלי חיים וכדאיתא להדיא במס' עבודת כוכבים (נ"ד ב') כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר ר' יוחנן אף ע"ש שאמרו המשתחוה לבע"ח לא אסרן להדיוט עשאן חליפין לעבודת כוכבים אסרן וא"כ לא קרינן ביה ממשקה ישראל ולומר דרב פפא יחלוק על רב שמואל ב"ר יהודה משמיה דר"י רחוק הדבר אך אולי נאמר דבשלמא לרב נחמן בר יצחק דאוקמי בצפורי עיר הנדחת שפיר מוכרח לחלק בהא דמשקה ישראל בין היתה לה שעת הכושר ובין לא היתה לה דהא מה דעיר הנידחת אסור בהנאה מפורש בתורה החרם אותה ואת כל אשר בה משא"כ בחליפי עבודת כוכבים דלא כתיב בהדיא שפיר איצטריך לן קרא דחיות. דמן המותר לישראל לא נדע כ"כ דהא יש מקום לטעות דמותרים לישראל ולרב נחמן בר יצחק לא תקשה דמניין נדע לדידיה דמוקצה ונעבד מותר להדיוט כיון דהוא מחלק בין היתה לה שעת הכושר ובין לא היתה לה וכמש"ל דלדידיה נאמר דף שוט לו דמותר משום דמהיכא תיתי לאסור דהא אפי' לגבוה לא מיתסר אי לאו הני קראי וכמו שהקשו התוס' שם בפ' כל האסורין ועי"ש וכעין ראיה יש להביא לדעת רב פפא דאין לחלק בין יש לו שעת הכושר ובין אין לו מברייתא המובא בפסחים (מ"ח א') דאיתא שם ממשקה ישראל מן המותר לישראל מכאן אמרו אין מביאין נסכין מן הטבל יכול לא יביא מן המוקצה אמרת מה הטבל מיוחד שאיסור גופו גרם לו כו' ולא נחתו לחלק דטבל לא היה לו שעת הכושר ומוקצה היה לו שעת הכושר ור"ל בר יצחק יאמר לך דחדא מינייהו נקט ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה