אור ברסלב
יד יצחק - ב יומא › דף יח:

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

יומא · דף יח:

דף טו.

[תוס' ד"ה יחודי בעלמא] כתבו בסה"ד וז"ל אבל ביסודו של אברהם בר דוד מצאתי בספר בעלי הנפש שכתב להתיר וז"ל ולי נראה אי מיתרמי לאינש אבילות ברגל שאין צריך לישן בין האנשים אע"ג דקילא ליה דלא חל עליה אבילות. [משום דבשבעת ימי המשהה אית בהו] משום אפושי שמחה לשושביניו וכל בני החופה אבל שמחת הרגל דלית בהו כי האי גוונא לא עכ"ל וכתב מרן וז"ל קשה לי הא גם בשבעת ימי אבילות דלית בהו אפושי שמחה אסור ביחוד כדקתני כל אותן הימים כו' עכ"ל והוא דתניא בכתובות (ד' א') הרי שהיה פתו אפויה כו' ומת אביו של חתן או אמה של כלה מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה כו' ונוהגין ז' ימי המשתה ואח"כ ז' ימי אבילות וכל אותן הימים הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים הרי להדיא דגם בימי אבילות דלית בהו אפושי שמחה אסור ביחוד ואולי נאמר דרבותינו התוס' לא באו רק לחלק בין תחלת קביעת השמירה שיהא הוא בין אנשים והיא בין האנשים אבל זה פשיט לדידהו דאחר עבור שבעת ימי המשתה ויבואו שבעת ימי אבילות אף דלית בהו משום אפושי שמחה מ"מ אם נאמר להסיר השמירה דנשים ואנשים שנתחייבו בזה בימי המשתה. בודאי יבואו להקל ולקלקל. כיון דעד הנה צריכין שמירה ועתה יבטלו ולכן שפיר תנא דכל אותן הימים גם אחר שעברו ימי המשתה ובאו ימי האבילות עכ"ז לא נבטל שמירתן. ובפרט דהתם גרע טפי דכבר עברו שבעת ימים (המה ז' ימי המשתה) מיום המיתה וכבר חלף ועבר חמימות האבל. משא"כ בדברי התוס' ז"ל דמת ברגל שפיר הקילו משום דלית בי אפושי שמחה ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה