אור ברסלב
יד יצחק - ב יומא › דף טו.

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

יומא · דף טו.

דף יג.

רב פפא אמר לא קשיא הא רבנן הא אבא שאול (לרבנן קטורת ברישא והדר נרות כמתניתין דהכא ולאבא שאול נרות ברישא והדר קטורת כמתני' דף ייס) ופריך במאי אוקימתא למתניתין דהכא כרבנן פייס כאבא שאול אימא סיפא הביאו לו את התמיד קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו נכנס להקטיר קטורת ולהטיב את הנרות אתאן לרבנן רישא וסיפא רבנן ומציעתא אבא שאול וכתבו [תוס' ד"ה אימא סיפא ז"ל תימא לי אמאי פריך מההיא דף "ג ליפרך מההיא דף "ב גופא (היינו מציעתא) מי שוחט מי זורק מי מדשן מזבח הפנימי והמנורה ואבא שאול סבירא ליה בפרק אמר להם הממונה גבי אביי מסדר המערכה ואליבא דא"ש דדשון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות והטבת חמש נרות קודם לדם התמיד וי"ל דילמא רב פפא פליג עליה דאביי וסבירא ליה דאפילו לאבא שאול דם התמיד ברישא והדר דשון מזבח הפנימי עכ"ל וכתב מרן וז"ל קשה לי לפי זה למאי צריך לומר דאביי לא אמר כר"פ רישא וסיפא רבנן ומציעתא כא"ש לא מוקמינן הא בפשוטו לאביי לשיטתו דמסדר מערכה דא"ש ממילא ליכא לשנויי דף ייס כא"ש דהא באותה משנה עצמה קתני דזריקת דם קודם מזבח הפנימי והמנורה ולא"ש אינו כן עכ"ל ואולי נאמר קצת דלא ניחא לתלמודין לומר דאביי לא קמוקים כרב פפא מטעם זה דבאמת מהא דתנן מי שוחט מי זורק והדר מי מדשן מזבח הפנימי והמנורה אין הכרח כ"כ שכן היה סדר עבודתן. שיכול להיות דבסדר העבודה היה דשון מזבח והמנורה קודם זריקת דם התמיד ומתניתין כסדר חשיבותן קחשיב דהראשון שבו יצא הגורל שוחט והשני העומד לימינו זורק ואף שיתאחר עבודתו עכ"ז הוא חשוב טפי שיזכה סמיך למי שעלה הגורל והאנשים המוליכים האיברים דכל אחד ואחד מהם אינו עושה דבר שלם יזכו לאחרונה דהלא לפי שמסיק תלמודין לקמן (דף כ"ה ב') היה רק פייס אחד לכל העבודות הללו ושנים עשר כהנים זוכים בו כאחד ולכן שפיר חשיב להו כסדר חשיבותן ואם לא היה לנו שום דוחק בתירוצו דאביי אז היה באפשרות לתלמודין לומר דלא ניחא לאוקמי כרב פפא משום טעם זה דהכא קתני זריקה קודם הטבה. אף דלכאורה לא דחוק כ"כ לאוקמי כן. משא"כ עתה דגם לאביי דחוק טובא כדמפרשי תלמודין בטעמא דרב פפא לא אמר כאביי דאיך תנא ברישא הטבת שתי נרות והדר תני הטבת חמש נרות דקדמי ומשום זה קמוקים רב פפא כתרי תנאי אף דלא מרווח לן בודאי מ"מ בחר בתירוץ זה משום דדחיק ליה טפי תירוצו של אביי וע"כ לא ניחא לתלמודין לומר דאביי לא אמר כרב פפא משום דקתני מי זורק והדר מי מדשן. דהלא ש מקום לפרש באין דוחק כ"כ וכמ"ש ולכן תירצו משום דע"כ גם סיפא כרבנן והוי רישא וסיפא רבנן ומציעתא כא"ש וזהו דחוק טובא לדידיה. אבל רבותינו התוס' דהקשו לרב פפא מהך מתניתין דקתני זריקה ברישא ואח"כ דשון מזבח והמנורה תירצו ברווח טפי דרב פפא לא סבר כאביי ורק סבר דאפילו לא"ש דם התמיד ברישא והדר דישון מזבח הפנימי דמי יכריח לרב פפא דיסבור דוקא כאביי משא"כ לאביי לא מרווח לומר כן וכמו שכתבנו ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה