יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
חולין · דף יד.
[תוס' ד"ה ונסבין חברייא כו'] אחר שהוכיחו דבדם אע"פ שנפלט מצד אחד לצד השני אינו אסור עד שיפלוט לחוץ כתבו וז"ל [והא דאמרינן בפרק כל הבשר (קי"ג א') גבי רב ששת דמלח גרמא גרמא] תרי מ"ט לא משום דף ריש מהאי ובלע האי חדא נמי פלט מהאי גיסא ובלע האי גיסא התם פריש לגמרי לחוץ מהאי גיסא קאמר עכ"ל וכתב מרן וז"ל תמוה לי כיון דדנין דבלע מהאי גיסא ולא יצא ע"י מליחה מה בכך דהוה עתה דם שלא פירש מ"מ איך מבשלין איתו דאז יהיה פריש וצ"ע עכ"ל ור"ל דא"כ ל"ל למימר דהתם פריש לגמרי לחוץ הלא אף גם דלא פריש לחוץ מ"מ אסור לבשל דאז יהיה פריש אך אולי נאמר בזה דהנה ידוע דאין מבטלין איסור לכתחלה ואם ביטלו במזיד אסור והוא ממתני' דתרומות (פרק ה' משנה ט') אבל אם אין דעתו לבטל כלל רק לשנות את הדבר לצורכו וממילא יתבטל האיסור מותר כמו שהובא בתשובת הרשב"א סימן תס"ג בשה הרא"ש ממתני' דתרומות הנ"ל וז"ל הרא"ש שהובא שם בתשובה ואע"פ שטחנן במזיד נקרא שוגג לענין ביטול דלא נתכוין לבטל אלא לטחון ולאכול וכדאיתא בירושלמי כו' עכ"ל וא"כ שפיר כתבו התוס' התם פריש לגמרי לחוץ דאז ודאי אסור לבשלו דהדם שיצא לחוץ על פני החתיכה אוסר הבשר ואם יסמוך שיתבטל ע"י בישול הוה מבטל איסור לכתחלה משא"כ הכא דכל זמן שהוא בפני עדיין לא נאסר כלל ורק כשיבשל יוצא הדם אינו בזה רק כמתכוין לבשל ולא לבטל דאין כאן שום איסור עדיין ואח"כ כשיוצא יתבטל בששים דהלא מצינו דעת הראשונים דהחתיכה הוי ששים נגד דם ומלח שעליו כמובא בש"ך יו"ד סימן ס"ט ס"ק ל"ה ואף לדעת החולקים ע"ז מ"מ נגד הדם עצמו מבואר גם ברמ"א שם ס"ב דיכול להיות שיש ששים נגדו בהבשר ומכ"ש הכא דכבר נמלח והוציא דם ורק נשאר מעט בודאי יש ששים בחתיכה נגדו לבד הקדרה עצמה וכיון דאיסור דמבטל לכתחלה אין כאן לכן היה מותר לבשל אי לאו דף ריש לחוץ. ועי':