יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
חולין · דף יב.
[רש"י ד"ה פסח כו'] כתב וז"ל [אלא ודאי הלמ"מ הוא] דסמכינן ארובא אפילו היכא דאפשר א"נ אחרי רבים להטות משמע בין רובא דאיתא קמן בין רובא דליתיה קמן דמ"ש האי מהאי ואהא מילתא סמכינן ולא בדקינן כל י"ח טריפות כו' עכ"ל וכתב מרן וז"ל עי' לקמן (דף נ' ב') ברש"י ד"ה מאי וצע"ק עכ"ל והוא דש כתב רש"י וז"ל וכיון דלא איפסק הלכתא עבדינן לחומרא וטרפינן בכל הכרס בנקב במשהו כבני מערבא ומיהו כל הנך טריפות אנן לא טרחינן למבדקי בתרייהו דכל כמה דלא מישתכחן אזלינן בתר רובא כדלפקא לן בפ"ק מהאליה המימה ומקראי טובא עכ"ל וסותר רש"י ז"ל א"ע בשני המקומות:
אך אולי נאמר בדעת רש"י ז"ל דהתם כיון דאיכא מחלוקת בזה ואנן לא ידעינן איך לעשות עד שעבור זה מחמרינן לאסור כחומר שבהן מקרי כעין א"א דאז למדין אנו בודאי מהאליה תמימה ומקראי טובא הנ"ל. וכדמפורש בתלמודין כאן והא דכתב רש"י הכא דהלמ"מ הוא היינו בטריפות שברור לן בלי שום חומרא רק בדין פשיט ומ"מ לא מבדקינן בתרייהו ודאי דלזה בעינן הלכתא ועי':