אור ברסלב
יד יצחק - ב ברכות › דף מב.

יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי

ברכות · דף מב.

דף לט.

דא"ר חייא בר אשי אמר רב שלש תכיפות הן. תכף לסמיכה שחיטה תכף לגאולה הפלה תכף לנטילת ידים ברכה וז"ל [רש"י ד"ה לנטילת ידים דמים אחרונים] עכ"ל וכתב מרן וז"ל כך מבואר בסוגיין אבל במדרש רבה דברים ובירושלמי פרק א' [כצ"ל לכאורה וכן הובא בהגמ"י ובטור בשם הירושלמי בזה"ל התוכף ברכה לנט"י אינו ניזוק כל אותה סעודה וזה הלשון הוא בפ"ק דברכות] מבואר דקאי על נטילה ראשונה ועי' תוס' סוטה (ל"ט א') ד"ה כל וצ"ע עכ"ל אם כוונת מרן להא דכתבו התוס' שם בתוך הדבור וז"ל ומשמע בירושלמי פ"א דברכות דבברכה דמשתעי קרא בעינן נט"י סמיך לה דמייתי לה התם אברכת המזון והכי איתא שם שלשה תכיפות הן תכף לסמיכה שחיטה שנאמר וסמך ושחט תכף לנט"י ברכה שנאמר שאו ידיכם קודש וברכו תכף לגאולה תפלה שנאמר יהיו לרצון אמרי פי וכתיב בתריה יענך ה' ביום צרה ובפ' כיצד מברכין משמע דההיא ברכה איירי בברכת המזון וכו' עכ"ל ומשמע מדברי רבותינו התוס' דמשוו דעת הירושלמי בזה לדעת תלמודין דאיירי בברכת המזון ואין כן הדבר לדעת מרן ז"ל. וכמו שהוכיחו הטור והגמ"י מהא דאיתא התם בירושלמי התוכף ברכה לנט"י אינו ניזוק כל אותה סעודה ואם דלאחר הסעודה איירי מאי אינו ניזוק כו' דקאמרי ואולי נאמר קצת בזה דהנה לקמן (נ"ב ב') אמרו בברייתא תכף לנט"י סעודה ובתוס' שם ד"ה תכף כתבו וז"ל והאי דלא חשיב ליה לעיל בפרק כיצד מברכין בהדי אידך תכיפות משום דשנויה בברייתא לא חש למתנייה עכ"ל וא"כ גם לר' זעירא דירוש' דחשיב שלשה תכיפות פשוט קצת לומר כן דלא יחשוב מה דתניא בברייתא וכן מוכח לקמן (נ"ד ב') דלא חשיב מה דתנא בברייתא ע"ש ולכן ניחא להתוס' שם בסוטה לאוקמי להירוש' הנ"ל כדעת תלמודין דאיירי בבהמ"ז. ורק ר' יוסי בר בין דהתם דבא להבטיח ולהגיד שכר מדה כנגד מדה מצא בדבריו שלשה דברים ואמר דעבור מים ראשונים אינו ניזוק כל אותה סעודה כמו שאמר דעבור סמיכה אין הקרבן נפסל ועבור תפלה דהיא בקשת רחמים אינו ניזוק כל היום משא"כ ר' זעירא הנ"ל לא חשיב מה דהוזכר בברייתא ודעתו כדעת תלמודין דהכא וכן מדוקדק קצת לשין התו' ועי':

תוכן העניינים

יד יצחק - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה