יד יצחק - ב· רבי יצחק צבי הכהן ארונובסקי
ברכות · דף לט.
נימא כתנאי (שלקות אם מברכין עליו בפה"א או שהכל) דהנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דבר קפרא הביאו לפניו כרוב ודורמסקין ופרגיות נתן בר קפרא רשות לאחד מהן לברך קפץ ובירך על הפרגיות לגלג עליו חברו כו' מאי לאו בהא קא מיפלגי דמברך סבר שלקות ופרגיות שהכל נהיה בדברו הלכך חביב עדיף ומלגלג סבר שלקות בפה"א פרגיות שהכל נהיה בדברו הלכך פירא עדיף וכתב [רש"י ד"ה דורמסקין] אף הן שלקות מעשב שקורין אקדלשי"ט בלע"ז כך ראיתי בפירוש ב"ק של ר' יצחק בר"י אבל כאן פירש פרונ"ש וכן שמעתי אני כאן ובב"ק ואי אפשר להעמידה דא"כ [הרי ברכתו ב"פ העץ] והאיך קדם ובירך על הפרגיות שברכתו שהכל כו' עכ"ל וכתב מרן וז"ל קשה לי הא גם ב"פ האדמה עדיף משהכל אלא דהמברך סבר דשלקות מברך שהכל וא"כ גם בפה"ע אין ברכתו בפה"ע אלא שהכל כמבואר בסוגיא גבי זית מליח וצ"ע עכ"ל ולרוב חומר הנושא אולי נאמר קצת בדעת רש"י ז"ל דהנה בתלמודין (ל"ו ב') אמר רבא דהאוכל פלפלי אינו מברך עליו ולא כלום והרמב"ם ז"ל בפ"ח מהל' ברכות ה"ז כתב וז"ל הפלפל והזנגביל כו' יבשין אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהן מפני שהן תבלין ואינן אוכל וכן אוכלין שאינן ראויין לאכילה ומשקין שאינן ראויין לשתיה אינן טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם עכ"ל וכן פסק ג"כ בש"ע א"ח סימן ר"ב ס"ב ולכן נאמר דהיכא דהאוכל כשהוא חי אינו ראוי כלל לאכילה ובישלו הכל מודים דמברכים אז עליו ברכתו הראוי לו אם פרי האדמה בפה"א ואם עץ בפה"ע כיון דעתה הוא גמר פריו ואכילתו ועד כאן לא פליגי אלא דראוי לאוכלו גם כשהוא חי ורק שאינו טוב כשהוא חי כמו מבושל אז סובר חד מינייהו דברכתו שהכל כשהוא מבושל משא"כ כשאינו ראוי לאוכלו כלל כשהוא חי מברך לכ"ע ברכתו הראוי כשהוא מבושל והכי מסתבר בסברא ובפרט דלמעוטי במחלוקת עדיף לן. ולכן אולי נאמר בכוונת רש"י ז"ל דף רונ"ש אינו ראוי לאוכלו כלל כשהוא חי ואז אין מברכין עליו כלל וא"כ כשיבשלנו מברכין עליו בפה"ע לכ"ע וזהו תוכן כוונת רש"י ז"ל דכתב דא"כ הרי ברכתו בפה"ע היינו משום דאז עיקר פריו ולכן טוב לפרש שהוא אקדלסי"ט והוא עשב שראוי לאוכלו מעט גם קודם בישולו ועי':